הלל ויס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פעילות פוליטית: כך משמע מהכתבה
שורה 25:
ב-[[7 באוגוסט]] [[2007]] פינתה [[משטרת ישראל]] בשיתוף [[צה"ל]] שתי משפחות יהודיות מדירות בשוק הסיטונאי ב[[חברון]]. אחת המשפחות הייתה משפחת בתו וששת נכדיו. לאחר הפינוי התראיין ויס וסיפר כי אמר למח"ט חברון, [[יהודה פוקס (קצין)|יהודה פוקס]]: "שאמו תהיה שכולה, שאשתו תהיה אלמנה, שילדיו יהיו יתומים ושהוא ימוגר במלחמה הבאה", וכן ש"השוטרים גרועים מגרמנים".{{הערה|1={{ynet|אפרת וייס ורועי מנדל|המשטרה שוקלת חקירה פלילית נגד פרופ' וייס|3434844|7.8.2007}}}} דבריו אלה עוררו ביקורת חריפה בציבור ובתקשורת, וספגו בין היתר גינוי של ה[[רמטכ"ל]]. שר הביטחון [[אהוד ברק]] דרש מנשיא [[אוניברסיטת בר-אילן]] להשעות את ויס עד שיתנצל{{הערה|{{ynet|מורן זליקוביץ'|שר הביטחון: להשעות פרופ' וייס - עד שיתנצל|3436017|10 באוגוסט 2007}}}}. ויס אכן התנצל באופן חלקי על ש"התדרדר לסגנון של קללות" [[בעידנא דריתחא]]. בראיון ל[[ערוץ שבע]] אמר ויס שעשה זאת לאחר שאיימו על נשיא אוניברסיטת בר-אילן "שלא ישלחו חיילים" למוסד (כסטודנטים) וכדי למנוע את סילוקו מן המוסד{{הערה|{{ערוץ7|משה ידיד|פרופ' וייס מתנצל ש"התדרדרתי לקללות"|165649|13 באוגוסט 2007}}}}. ערב [[ראש השנה]] [[תשס"ח]] שלח ויס מכתב התנצלות לפוקס{{הערה|{{ynet|מורן זליקוביץ' ואפרת וייס|פרופ' הלל וייס למח"ט חברון: "מתנצל בפנייך"|3448696|11 בספטמבר 2007}}}}.
 
בעקבות אמירות אלו הוגש נגד ויס כתב אישום בגין שני אישומים של [[הסתה לאלימות]], איומים ו[[העלבת עובד ציבור]]{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|כתב אישום נגד פרופ' הלל וייס|178507|13 באוגוסט 2008}}}}. ב-16 באוגוסט 2017 זיכה בית משפט השלום את ויס משני האישומים - אחד מהם מחמת הספק.{{הערה|{{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|פרופ' הלל וייס זוכה מחמת הספק|353234|17 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|1= [http://www.kan.org.il/Item/?itemId=21721 פרופ' ויס לאחר זיכויו: "שרון - כמו מפקד גטו ורשה"], באתר [[כאן – תאגיד השידור הישראלי]], 17 באוגוסט 2017}}
 
באפריל [[2012]] הורשע ב[[דין משמעתי]] על ידי לשכת עורכי הדין, לאחר שכינה את [[בית המשפט העליון]] "בית של נבלים"{{הערה|{{וואלה!|יהושע בריינר|פרופסור הלל וייס: "בבג"ץ יושבים מחבלים"|2533496|16 במאי 2012||90}}}}.