חיים ברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
==תולדות חייו==
===ילדותו===
בנו של רבי [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] הנצי"ב מוולוז'ין. גדל וחונך ב[[ישיבת וולוז'ין]] על ברכי סבו, אבי אמו, ר' [[יצחק מוולוז'ין]]. חיים נקרא על שמו של סבו של אמו, ר' [[חיים מוולוז'ין]], וזקני הדור סיפרו שהיה דומה לו במראהו {{הערה|מתוך כתבתו של ד. נ ברינקר ב"הצופה" 10 באוקטובר 1952 (ישנה הפנייה לכתבה זו בקישורים החיצוניים)}}.. עד גיל תשע לימדו אביו בעצמו עד שנעשה בקי בשלושה סדרים - [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]. כמו כן, למד והיה בקי ב[[תנ"ך]], דבר בלתי רגיל ומצוי בימים ההם. מגיל תשע התחיל ה[[עילוי (לימוד)|עילוי]] הצעיר לבקר בשיעורים בישיבה ולשמוע תורה מפי סבו אבי אמו, ראש הישיבה, ר' יצחק. מתחילה לא הסכימו בני הישיבה שנער קטן יהיה להם לחבר בישיבה, אבל אחר ששמעו הערותיו וחידושיו, ובאישור סבו, הסכימו לספחו כתלמיד מן המניין בישיבה. שש שנים למד הנער-העילוי אצל סבו ר' יצחק, ובמשך תקופה זו למד את כל ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] ונעשה בקי בו.
 
בהיותו בן 15 שנים השתדך עם אשתו הראשונה, רבקה בת הגביר משה צייטלין מ[[שקלוב]]. כשמונה שנים היה סמוך ר' חיים על שולחן חותנו. בהיותו משוחרר מעול ודאגת פרנסה, הקדיש זמנו ללימוד תורה. הוא קבע עיתים לתורה עם אב בית הדין של המקום, הרב [[משה יצחק אביגדור]], מחבר הספר פרדס רימונים, ושימש אצלו גם בהוראה. בשבתו בשקלוב עמד בקשר עם אביו הנצי"ב מוולוז'ין ועזר לו לסדר את ספרו "העמק שאלה" על ה[[שאילתות דרב אחאי|שאילתות]], וגם הוסיף הערות רבות משלו. פעמים רבות בספר, מזכיר הנצי"ב את דברי בנו "הגאון ר' חיים". כאשר ירד חותנו מנכסיו, נאלץ לחפש אחר מקור פרנסה, ולכן נענה לבקשת קהילת מוסקבה וקבל את משרת הרבנות שם.