ויקיפדיה

טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 3:
רוב סריקות PET (כ-90% מהסריקות) משמשות לדימות ריכוז ה[[גלוקוז]] ברקמות הגוף, מידע המאפשר זיהוי [[גידול ממאיר|גידולים ממאירים]] ו[[גרורות סרטניות|גרורות]] שלהם, ואבחון מחלות מוח.
 
אחד החסרונות העיקריים של סריקות PET הוא העלות הגבוהה שלהן,{{הערה|שם=Carlson 151|{{cite book | last = Carlson | first = Neil | title = Physiology of Behavior | publisher = Pearson | series = Methods and Strategies of Research | volume = 11th edition | date = January 22, 2012 | page = 151 | isbn = 0205239390}}}}, הנובעת מעלות מכשיר הסריקה, מעלות הכנת החומרים הרדיואקטייבים הדרושים לסריקה ומשלוחם, ומהזמן והמיומנות הנדרשים לניתוח הסריקה.
 
כיום, סורקי [[PET-CT]] מאפשרים לשלב את טכניקת PET עם טכניקת [[CT]] על מנת לתת תמונה מלאה יותר של המטופל. סריקות ה-CT מבוצעות על החולה באותה המכשיר כמו סריקות הPET.
שורה 21:
 
=== אונקולוגיה ===
לסריקות PET המשתמשות בטרייסר [[פלואור-18]] (F-18) [[פלואורודיאוקסיגלוקוז]] (FDG), הנקראות FDG-PET, שימוש נרחב באונקולוגיה קלינית. במנה טיפוסית של FDG בסריקה אונקולוגית יש מנת [[קרינה]] אפקטיבית של 14 [[זיוורט|מילי-זיוורט]].{{הערה|שם=Exposure|[http://hps.org/documents/Medical_Exposures_Fact_Sheet.pdf Exposure fact sheet] [[Health Physics Society]]}} טרייסר זה הוא [[אנלוגיה כימית|אנלוג כימי]] של גלוקוז. הוא נספג על ידי [[תא|תאים]]ים המשתמשים בגלוקוז ועובר [[זירחון|זרחון]] על ידי [[הקסוקינאז]] (אנזים שריכוזו גבוה בתאים ממאירים). אטום ה[[חמצן]] של הגלוקוז, המוחלף בפלואור-18 בעת ייצור FDG מגלוקוז, נחוץ עבור השלב הבא של מטבוליזם של גלוקוז, ולכן FDG, שאטום זה חסר לו, לא משתתף בתגובות נוספות. בנוסף, רוב הרקמות (פרט ל[[כבד]] ול[[כליה|כליות]]) אינן מסוגלות להסיר את הזרחן שנוסף למולקולות ה-FDG על ידי הקסוקינאז. משמעות הדבר היא שהמולקולה כלואה בכל תא שסופג אותה, עד דעיכתה, משום שסוכרים מזורחנים אינם יכולים לצאת מהתא, הודות למטענם היוני. כליאה זו מובילה למעשה לסימון רדיואקטיבי של רקמות עם ספיגת גלוקוז גבוהה, כמו המוח, הכבד, ומרבית הגידולים הסרטניים. כתוצאה מכך, סריקות FDG-PET יכולות לשמש לאבחון גידולים סרטניים, קביעת שלב המחלה ומעקב אחרי הטיפול בה, במיוחד במחלות מסוג [[לימפומת הודג'קין]], [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ו[[סרטן הריאה|סרטן הריאות]].
 
כיום, נכנסים בהדרגה גם [[איזוטופ|איזוטופים]]ים ורדיוטרייסרים אחרים לשימוש בתחום האונקולוגיה. החומר <sup>11</sup>C-metomidate, לדוגמה, יכול לשמש לזיהוי גידולים שמקורם ב[[קליפת האדרנל|קליפת בלוטת יותרת הכליה (קליפת האדרנל)]].{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Khan TS | author2 = Sundin A | author3 = Juhlin C | author4 = Långström B | author5 = Bergström M | author6 = Eriksson B | title = 11C-metomidate PET imaging of adrenocortical cancer | journal = European Journal of Nuclear Medicine and Molecular Imaging | volume = 30 | issue = 3 | pages = 403–410 | date = 2003 | pmid = 12634969 | doi = 10.1007/s00259-002-1025-9 }}}}{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Minn H | author2 = Salonen A | author3 = Friberg J | author4 = Roivainen A | author5 = Viljanen T | author6 = Långsjö J | author7 = Salmi J | author8 = Välimäki M | author9 = Någren K | author10 = Nuutila P | title = Imaging of adrenal incidentalomas with PET using (11)C-metomidate and (18)F-FDG | journal = J. Nucl. Med. | volume = 45 | issue = 6 | pages = 972–9 | date = June 2004 | pmid = 15181132 | doi = | url = http://jnm.snmjournals.org/cgi/content/full/45/6/972 }}}} דוגמה נוספת היא סריקת FDOPA PET-CT, שהוכיחה עצמה כשיטה רגישה יותר לזיהוי ואיתור [[פאוכרומוציטומה]] מאשר [[סריקת MIBG]].{{הערה|[http://hyper.ahajournals.org/content/38/1/6.full full text of early article on FDOPA PET for pheochromocytoma]}}{{הערה|[http://emedicine.medscape.com/article/379861-overview imaging overview]}}{{הערה|שם=pmid19862519|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Luster M | author2 = Karges W | author3 = Zeich K | author4 = Pauls S | author5 = Verburg FA | author6 = Dralle H | author7 = Glatting G | author8 = Buck AK | author9 = Solbach C | author10 = Neumaier B | author11 = Reske SN | author12 = Mottaghy FM | title = Clinical value of 18F-fluorodihydroxyphenylalanine positron emission tomography/computed tomography (18F-DOPA PET/CT) for detecting pheochromocytoma | journal = Eur. J. Nucl. Med. Mol. Imaging | volume = 37 | issue = 3 | pages = 484–93 | date = 2010 | pmid = 19862519 | doi = 10.1007/s00259-009-1294-7 }}}}
 
=== דימות מוחי ===
שורה 32:
בפועל, סריקת FDG-PET סטנדרטית של המוח, שמודדת שימוש מקומי בגלוקוז, יכולה גם היא לשמש להבחנה בין [[מחלת אלצהיימר]] לבין תהליכי שיטיון מוחי אחרים, וגם לאבחון מוקדם של אלצהיימר. זאת משום שהמוח לרוב צורך כמויות גדולות של גלוקוז, ופתולוגיות מוחיות כמו מחלת אלצהיימר מפחיתות מאוד את ה[[מטבוליזם]] של גלוקוז ושל חמצן במוח. היתרון של סריקת FDG-PET על פני סריקות אחרות בנושא זה הוא נגישותו הגבוהה.
 
דימות PET בעזרת FDG יכול לשמש גם לאיתור מוקד של התקף [[אפילפסיה|אפילפטי]], שכן המוקד יופיע בסריקות בין-התקפיות כאזור היפומטבולי. בנוסף, פותחו עבור שימוש בסריקות PET רדיוטרייסרים שהם [[ליגנד|ליגנדים]]ים, הנקשרים לסוגי [[קולטן עצמי|קולטנים עצביים]] מסוימים. למשל:
* <sup>11</sup>C] raclopride]
* [<sup>18</sup>F] fallypride]
שורה 52:
חומרים אלו מאפשרים לחזות בקבוצות של קולטניים עצביים מסוימים בהקשר למספר רב של מחלות נוירולוגיות ונוירופסיכיאטריות.
 
דימות [[עמילואיד|עמילואידים]]ים נמצא כיום על סף שימוש קליני, הודות לפיתוחם של מספר גששים חדשניים עבור דימות לא פולשני של משקעים במוח האדם. הגששים המוקדמים ביותר לדימות עמילואידים היו:
 
<chem> 2-(1-{6-[(2-[18F]fluoroethyl)(methyl)amino]-2-naphthyl}ethylidene)malononitrile ([18F]FDDNP)</chem>
שורה 66:
 
==== פסיכיאטריה ====
מספר תרכובות הנקשרות באופן בררני לקולטנים עצביים מסוימים, יכולות להיות מסומנות רדיואקטיבית בעזרת C-11 או F-18. רדיוליגנדים הנקשרים לקולטני דופמין (D1,{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Catafau AM | author2 = Searle GE | author3 = Bullich S | author4 = Gunn RN | author5 = Rabiner EA | author6 = Herance R | author7 = Radua J | author8 = Farre M | author9 = Laruelle M | title = Imaging cortical dopamine D1 receptors using 11C NNC112 and ketanserin blockade of the 5-HT 2A receptors | journal = J Cereb Blood Flow Metab | volume = 30 | issue = 5 | pages = 985–93 | date = 2010 | pmid = 20029452 | doi = 10.1038/jcbfm.2009.269 | url = http://www.nature.com/jcbfm/journal/v30/n5/full/jcbfm2009269a.html | pmc=2949183}}}}, D2{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Mukherjee J | author2 = Christian BT | author3 = Dunigan KA | author4 = Shi B | author5 = Narayanan TK | author6 = Satter M | author7 = Mantil J | title = Brain imaging of 18F-fallypride in normal volunteers: Blood analysis, distribution, test-retest studies, and preliminary assessment of sensitivity to aging effects on dopamine D-2/D-3 receptors | journal = Synapse | volume = 46 | issue = 3 | pages = 170–88 | date = 2002 | pmid = 12325044 | doi = 10.1002/syn.10128 }}}}{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Buchsbaum MS | author2 = Christian BT | author3 = Lehrer DS | author4 = Narayanan TK | author5 = Shi B | author6 = Mantil J | author7 = Kemether E | author8 = Oakes TR | author9 = Mukherjee J | title = D2/D3 dopamine receptor binding with F-18fallypride in thalamus and cortex of patients with schizophrenia | journal = Schizophrenia Research | volume = 85 | issue = 1–3 | pages = 232–44 | date = 2006 | pmid = 16713185 | doi = 10.1016/j.schres.2006.03.042 }}}}), קולטני סרטונין (5HT1A, 5HT2A), קולטני [[אופיואיד|אופיאויד]] ועוד, שימשו בהצלחה במחקרים על בני אדם. ישנם מחקרים הבוחנים את מצבם של קולטנים אלו בחולים ב[[סכיזופרניה]], מכורים לסמים, בעלי [[הפרעה אפקטיבית|הפרעות אפקטיביות]] ועוד, ביחס לקבוצות בקרה בריאות.
 
==== כירורגיה סטריאוטקטית ורידוכירורגיה ====
שורה 77:
 
=== מחלות זיהומיות ===
הדמיית [[זיהום (רפואה)|זיהומים]] עם טכנולוגיות דימות מולקולריות יכולה לשפר את האבחון ואת טיפולי ההמשך. בעבר, סריקות PET שומשו להדמיית זיהומים [[חיידקים|בקטריאליים]] רפואיים תוך שימוש ב-FDG לזיהוי תגובה [[דלקת|דלקתית]]ית הקשורה לזיהום.
 
לאחרונה, שלושה סוגים שונים של [[חומר ניגוד|חומרי ניגוד]] פותחו עבור PET להדמיית זיהומים בקטריאליים:
שורה 91:
אולם, בדרך כלל, ניתן להסיק בדרך עקיפה את מידת הימצאות התרופה במקום מסוים על ידי מחקר תחרותי בין תרופה שאינה מסומנת לבין תרכובת מסומנת רדיואקטיבית הידועה כתרכובת הנקשרת לאתר הנחקר. רדיוליגנד בודד יכול לבחון בצורה זו מספר רב של תרופות פוטנציאליות למטרה אחת. שיטה דומה מערבת סריקה באמצעות רדיוליגנד שמתחרה עם חומר טבעי בקולטן מסוים על מנת להדגים שהתרופה גורמת לשחרור החומר הטבעי.
 
להלן קטע מתוך מאמר של הכותב פיטר ראואל מ[[אוניברסיטת הרווארד]], שפורסם באתר HarvardScience: "תהליך כימי חדש, יכול להרחיב את האפשרויות של טומוגרפיית פליטת הפוזיטרונים (PET) על ידי יצירת תמונה תלת ממדית (3D) בזמן אמת של הפעילות הכימית שמתרחשת בתוך הגוף. היכולת החדשה הזאת, מעלה אפשרות מפתה של שימוש בסריקות PET על מנת להתבונן במספר תהליכים המתרחשים בתוך בעלי חיים ובני אדם על ידי פישוט תהליך השימוש בגלאים מולקולריים לצורך יצירת תמונה תלת ממדית." (מחקר זה יוכל לשמש לפיתוח תרופות).{{הערה|{{cite web|url=http://news.harvard.edu/gazette/story/2011/11/tracing-biological-pathways/ |title=Tracing biological pathways &#124; Harvard Gazette |publisher=News.harvard.edu |accessdate=2012-08-13}}}}.
 
=== דימות בעלי חיים קטנים ===
שורה 104:
הרדיוטרייסר הסטנדרטי כיום בדימות מוחי וטיפול בחולי סרטן הוא 18F-FDG,{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Kelloff GJ | author2 = Hoffman JM | author3 = Johnson B | author4 = Scher HI | author5 = Siegel BA | author6 = Cheng EY | author7 = Cheson BD | author8 = O'shaughnessy J | author9 = Guyton KZ | author10 = Mankoff DA | author11 = Shankar L | author12 = Larson SM | author13 = Sigman CC | author14 = Schilsky RL | author15 = Sullivan DC | title = Progress and promise of FDG-PET imaging for cancer patient management and oncologic drug development | journal = Clin. Cancer Res. | volume = 11 | issue = 8 | pages = 2785–808 | date = Apr 2005 | pmid = 15837727 | doi = 10.1158/1078-0432.CCR-04-2626 | url = }}}} והוא בעל מנת חשיפה לקרינה של 14 mSv.{{הערה|שם=Exposure}}
 
מנת קרינה זו דומה למנת הקרינה שנחשפים אליה בשהייה במשך שנה שלמה בעיר האמריקאית [[דנוור]], [[קולורדו]] (12.4 mSv/year).{{הערה|[http://isis-online.org/risk/tab7 Background Radiation in Denver], [[Institute for Science and International Security]]}}. לשם השוואה, מנת הקרינה של סוגי סריקות אחרות נעה בין 0.02 mSv עבור [[צילום רנטגן]] של [[בית החזה]], עד 6.5-8 mSv לסריקת CT של בית החזה.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20051015024328/http://www.icrp.org/downloadDoc.asp?document=docs/ICRP_87_CT_s.pps Managing Patient Does], [[ICRP]], 30 October 2009.}}{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = de Jong PA | author2 = Tiddens HA | author3 = Lequin MH | author4 = Robinson TE | author5 = Brody AS | title = Estimation of the radiation dose from CT in cystic fibrosis | journal = Chest | volume = 133 | issue = 5 | pages = 1289–91; author6 reply 1290–1 | date = May 2008 | pmid = 18460535 | doi = 10.1378/chest.07-2840 | url = }}}}.
 
צוות הטיסה האזרחי הממוצע נחשף בשנה ל 3 mSv.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20080705155057/http://www.iaea.org/Publications/Booklets/RadPeopleEnv/pdf/chapter_9.pdf Chapter 9 Occupational Exposure to Radiation], [[IAEA]]}}. המגבלה לעובדים בתחום ה[[אנרגיה גרעינית|אנרגיה הגרעינית]] ב[[ארצות הברית]] היא 50 mSv בשנה.{{הערה|[http://www.nrc.gov/about-nrc/radiation/health-effects/info.html#dose Information for Radiation Workers], [[Nuclear Regulatory Commission]]}}. להמשך קריאה בנושא סדרי גודל בקרינה, ראה ערך [[wikipedia:Order of magnitude|Orders of magnitude (radiation)]].
 
עבור סריקת PET-CT' החשיפה לקרינה נעה בין 23-26 mSv לאדם השוקל 70 ק"ג, כאשר מנת הקרינה עלולה לעלות ככל שמשקל האדם עולה.{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Brix G | author2 = Lechel U | author3 = Glatting G | author4 = Ziegler SI | author5 = Münzing W | author6 = Müller SP | author7 = Beyer T | title = Radiation exposure of patients undergoing whole-body dual-modality 18F-FDG PET/CT examinations | journal = J. Nucl. Med. | volume = 46 | issue = 4 | pages = 608–13 | date = April 2005 | pmid = 15809483 | doi = | url = }}}}.
 
== פעולה ==
שורה 114:
 
=== רדיונוקלידים ורדיוטרייסרים ===
הרדיונוקלידים המשמשים לסריקות PET הם לרוב איזוטופים בעלי [[זמן מחצית חיים]] קצר,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Neil Carlson|שם=Physiology of Behavior|מו"ל=Pearson|מהדורה=11th edition|שנת הוצאה=January 22, 2012|עמ=151|סדרה=Methods and Strategies of Research}}}}, כמו:
* [[פחמן-11]] - זמן מחצית חיים של כ-20 דקות.
* [[חנקן]]-13 - זמן מחצית חיים של כ-10 דקות.
* חמצן-15 - זמן מחצית חיים של כ-2 דקות.
* פלואור-18 - זמן מחצית חיים של כ-110 דקות.
* [[גליום|גאליום]]-68 זמן מחצית חיים של כ-67 דקות.
* [[זירקוניום]]-89 זמן מחצית חיים של כ-78.41 שעות.
* [[רובידיום]]-82 זמן מחצית חיים של כ-1.27 דקות.
רדיונוקלידים (רדיואיזוטופים) אלה משולבים במולקולות בעלות שימוש רב בגוף, כמו גלוקוז (או אנלוגיות לגלוקוז), [[מים]] או [[אמוניה]]. הם יכולים להיות משולבים גם במולקולות הנקשרות לקולטנים או אתרים אחרים בהם ישנה פעילות של תרופה. מולקולות מסומנות אלה נקראות רדיוטרייסרים. טכנולוגיית PET יכולה לשמש על מנת לעקוב אחרי המסלול הביולוגי של כל תרכובת בבני אדם חיים (ובמינים רבים אחרים), בהנחה שתרכובת זו נתונה לסימון באמצעות איזוטופ PET. בכך, התהליכים הספציפיים הנתונים למחקר באמצעות PET הם כמעט בלתי מוגבלים, ו[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של רדיוטרייסרים עבור מולקולות ותהליכים חדשים מתרחשת כל הזמן. כיום, עשרות רדיוטרייסרים נמצאים בשימוש קליני, ומאות בשימוש מחקרי. הרדיוטרייסר הנפוץ ביותר בסריקות PET קליניות הוא פלואורדאוקסיגלוקוז (FDG), אנלוג כימי של גלוקוז שמסומן באמצעות פלואור-18. רדיוטרייסר זה משמש בכמעט כל הסריקות האונקולוגיות וברוב הסריקות הנוירולוגיות, ולכן מהווה הרדיוטרייסר העיקרי (מעל 95%) המשמש בסריקות PET ו-PET-CT.
 
שורה 130:
 
[[קובץ:PET-schema.png|ממוזער|200px|ימין|תיאור סכמטי של תהליך הסריקה ועיבודה]]
כשהרדיוטרייסר עובר [[דעיכת פליטת פוזיטרון]] (הידועה גם כדעיכת בטא חיובית), הוא פולט פוזיטרון, [[אנטי-חלקיק|אנטי חלקיק]] של אלקטרון בעל ה[[מטען חשמלי|מטען החשמלי]] ההפוך לו. הפוזיטרון הנפלט נע ברקמות למרחק קצר (לרוב פחות ממילימטר אחד, אבל מרחק זה תלוי באיזוטופ המסוים{{הערה|{{cite book | title=PET: physics, instrumentation, and scanners|author=Michael E. Phelps|publisher=Springer|date=2006|pages=8–10 | isbn=0-387-34946-4}}}}). בזמן זה הפוזיטרון מאבד [[אנרגיה קינטית|אנרגיה קנטית]], ומאט עד לנקודה שהוא מסוגל לבצע אינטראקציה עם אלקטרון (קביעה זו היא ניסויית בלבד נכון לעכשיו, וקורה כתוצאה מתנועה בקרבת לוח אלומיניום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.princeton.edu/~romalis/PHYS312/Positron.pdf|הכותב=|כותרת=https://www.princeton.edu/~romalis/PHYS312/Positron.pdf|אתר=|תאריך=}}}} .{{הערה|{{cite web |url=http://www.medcyclopaedia.com/library/topics/volume_i/p/pet_imaging.aspx |title=PET Imaging |publisher=GE Healthcare}}{{dead link|date=June 2016|bot=medic}}}} המפגש ביניהם ([[איון פוזיטרון-אלקטרון]]) משמיד את האלקטרון וגם את הפוזיטרון, ויוצר זוג [[פוטון|פוטונים]] ([[קרינת גמא|קרני גאמא]]) הנעים בקירוב בכיוונים הפוכים. אלה מתגלים כאשר הם פוגעים בחומר המפיץ אור (scintillator), ש[[יינון|מתיינן]] עקב פגיעתם. אור זה ניתן לזהות באמצעות מכפילור או דיודת מפולת עשויה סיליקון (APD). הטכניקה תלויה בגילוי סימולטני של זוג הפוטונים. פוטונים שאינם מגיעים ב"זוגות" - כלומר בהפרש של [[ננו-שנייה|ננו-שניות]] בודדות זה מזה - אינם נלקחים בחשבון.
 
=== זיהוי אירוע איון פוזיטרונים ===
שורה 187:
עבודתם של גורדון ברוול (Gordon Brownell), צ'ארלס ביירהם (Charles Burnham) ושותפיהם בבית החולים של [[מסצ'וסטס]] בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], תרמה רבות לפיתוח טכנולוגיית ה-PET וכללה שימוש ראשוני בקרינת איון עבור דימות רפואי.{{הערה|{{cite journal | title = Localization of brain tumors with positron emitters | last = Sweet | first = W.H. |author2=G.L. Brownell | journal = [[Nucleonics]] | volume = 11 | pages = 40–45 | date = 1953 }}}} חידושיהם כללו שימוש בצינורות אור ו[[טיטור]], ופיתחו מאוד את התחום. בשנת [[1961]], ג'יימס רוברטסון (James Robertson) ושותפיו ב[[מעבדה הלאומית ברוקהייבן]] בנו את סורק הPET הראשון, שכונה "מכווץ הראשים" ("head-shrinker").{{הערה|''A Vital Legacy: Biological and Environmental Research in the Atomic Age,'' U.S. Department of Energy, The Office of Biological and Environmental Research, September 2010, p 25–26}}
 
אחד הגורמים המשפיעים ביותר לכניסת דימות הפוזיטרון לתוך עולם הרפואה היה הפיתוח בייצור חומרים רדיואקטיביים. בפרט, פיתוחה של המולקולה 2FDG על ידי קבוצה מברוקהייבן תחת ניהולם של אל וולף (Al Wolf) וג'והנה פוולר (Johanna Fowler) היוותה גורם מרכזי בהרחבת תחום הדימות באמצעות PET.{{הערה|{{cite journal | display-authors = 4 | author = Ido T | author2 = Wan CN | author3 = Casella V | author4 = Fowler JS | author5 = Wolf AP | author6 = Reivich M | author7 = Kuhl DE | title = Labeled 2-deoxy-D-glucose analogs. 18F-labeled 2-deoxy-2-fluoro-D-glucose, 2-deoxy-2-fluoro-D-mannose and 14C-2-deoxy-2-fluoro-D-glucose | journal = Journal of Labelled Compounds and Radiopharmaceuticals | volume = 14 | issue = 2 | pages = 175–183 | doi = 10.1002/jlcr.2580140204 | year = 1978 }}}} התרכובת יושמה לראשונה על שני מתנדבים בעלי מוח נורמטיבי על ידי [[אבאס אלווי]] (Abass Alavi) באוגוסט 1976 באוניברסיטת פנסילבניה. תמונות המוח האנושי שהתקבלו בסורק גרעיני רגיל (שאינו PET) הדגימו את ריכוז ה-FDG באיבר. מאוחר יותר, השתמשו בחומר זה בסורקי PET ייעודיים, וכך נוצרה פרוצדורת ה-PET המודרנית.
 
ההרחבה ההגיונית ביותר למכשור פוזיטרונים הייתה שימוש בשני מערכים דו ממדיים של גלאים. המכשיר PC-I, שתוכנן ב-[[1968]], סיים להיבנות ב-[[1969]] ופורסם ב-[[1972]], היה המכשיר הראשון שהשתמש בשיטה זו. היישומים הראשונים של הPC-I במצב טומוגרפי שצוינו והובדלו מהטומוגרפייה הממוחשבת דווחו ב-[[1970]].{{הערה|BROWNELL G.L., Dave Marcum, B. HOOP JR., and D.E. BOHNING, "Quantitative dynamic studies using short-lived radioisotopes and positron detection" in proceedings of the Symposium on Dynamic Studies with Radioisotopes in Medicine, Rotterdam. August 31–September 4, 1945. IAEA. Vienna. 194824. pp. 161–172.}} במהרה, אלו שהשתתפו בפיתוח PET הבינו כי מערך עגול או גלילי של גלאים הוא הצעד הבא בטכנולוגיית PET. למרות שחוקרים רבים פעלו לפי גישה זו, ג'יימס רוברטסון (James Robertson){{הערה|ROBERTSON J.S., MARR R.B., ROSENBLUM M., RADEKA V., and YAMAMOTO Y.L., ``32-Crystal positron transverse section detector'', in Tomographic Imaging in Nuclear Medicine, Freedman GS, Editor. 1983, The Society of Nuclear Medicine: New York. pp. 142–153.''}} וזאנג-הי צ'או (Zang-Hee Cho){{הערה|CHO, Z. H., ERIKSSON L., and CHAN J.K., ``A circular ring transverse axial positron camera'' in Reconstruction Tomography in Diagnostic Radiology and Nuclear Medicine, Ed. Ter-Pogossian MM., University Park Press: Baltimore, 1975.''}} היו הראשונים להציע מערכת טבעות שהפכה לאב-טיפוס של PET המוכר לנו כיום.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/טומוגרפיית_פליטת_פוזיטרונים"