מאהבה של ליידי צ'טרלי – הבדלי גרסאות

ליידי צ'טרלי, היא קונסטנס ריד בצעירותה, נשואה לסיר קליפורד צ'טרלי, גבר נאה בעל גוף חסון, שחזר משותק ממותניו ומטה מפציעה ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. בנוסף לנכות הפיזית של הבעל, הוא מסתמן גם כבעל נכות רגשית, ואינו מבין לרוחה של אשתו ולתסכוליה הרגשיים והפיזיים, שבסופו של דבר מובילים אותה לזרועותיו של שומר היער ב[[אחוזה|אחוזתם]], אוליבר מלורי. הפער המעמדי בין שני הגיבורים, ליידי צ'טרלי ואוליבר מלורי, מאיר מוטיב עיקרי בספר: שליטתם הבלתי מעורערת של אנשי ה[[אריסטוקרטיה]] ב[[מעמד הפועלים]], הוא המעמד העובד. הרומן עוסק בהכרתה המתפתחת של קונסטנס צ'טרלי, שאין היא יכולה לחיות רק באמצעות המוח החושב שלה; היא חייבת לחוות את החיים גם באמצעות גופה. הכרה זו נובעת מחוויותיה הייחודיות של קונסטנס ממערכת היחסים האינטימיים בינה ובין שומר היער, חוויות שאותן לא חשה מימיה. היא מגיעה לידי הבנה שהאהבה יכולה לבוא לידי ביטוי מושלם באמצעות הגוף, ולא בעזרת המוח בלבד.

הנושא העיקרי של הספר, טוענים מבקרים, אינו טמון בקטעים ה[[ארוטיקה|ארוטיים]], שעליהם נסובו הוויכוחים והמשפט, אלא בחיפוש אחר היושרה והשלמות. המפתח ליושרה שכזו הוא התיאום שבין המוח לגוף, משום שגוף ללא מוח פועל ב[[אלימות מינית|ברוטאליות]], ואילו מוח ללא גוף מתחמק מקיומם של שני המינים. "מאהבה של ליידי צ'טרלי" הוא ספר שמתמקד במצב הלא טבעי של חיים שמבוססים רק על מוח, כאלו שלורנס ראה בחיי האריסטוקרטיה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170329050449:0|Hoggart, R. (1973). "Introduction". ''Lady Chatterley's Lover'' (2nd ed.). Harmondsworth: Penguin. [[International Standard Book Number|ISBN]] [[מיוחד:BookSources/0-14-001484-5|0-14-001484-5]].}}

הניגוד שבין מוח וגוף מקבל חשיפה ביחסים שבין קונסטנס צ'טרלי ומלורי, ששופכים אור על היחסים הקודמים שהיו להם עם [[זוגיות|בני זוגם]]. חוסר האינטימיות של קונסטנס במערכת היחסים עם בעלה, שהייתה מבוססת כולה על המוח, על שיחות אינטלקטואליות בלבד, בעוד שמלורי העדיף לחיות בנפרד מאשתו משום שצידדה במין ברוטאלי. חוסר שביעות הרצון של שניהם רקמה בהדרגה את מערכת היחסים שלהם עצמם, שהייתה מבוססת על רוך, תשוקה פיזית וכבוד הדדי. ליידי צ'טרלי למדה בהדרגה ש[[יחסי מין]] אינם צריכים להיות פעולה מבישה ומאכזבת, ושהם בנויים מאתגרים שנובעים מאהבה שמכילה [[תשוקה מינית|תשוקה]].{{הערה|שם=הערה מספר 20170329050449:0}}

"מאהבה של לייד צ'טרלי" דן לא מעט גם ברקע החברתי של ראשית [[המאה ה-20|המאה העשרים]]. אישה מהמעמד הגבוה שמנהלת רומן עם גבר ממעמד הפועלים איננו אירוע של מה בכך. הניגוד שביניהם עוד מובלט ב[[ניב (סיווג שפה)|דיאלקט]] המקומי של שומר היערות, שאליו הוא נסוג מדי פעם, שהוא שונה לחלוטין מזה של הליידי. באחד מהקטעים בספר נפגשים שני הגברים בנוכחות קוני, ויחסו הבוטה של קליפורד, בעל האחוזה, אל שומר היער שלו, שאיננו נקי מקנאת גברים פשוטה, מבליט עוד יותר את ההבדלים בין המעמדות, ומדגיש בפני קוני באיזה צד היא תומכת, על אף שגם בה מתעוררים מדי פעם שאריות של המעמד האציל, השליט, אל מול התנהגותו ודרך התבטאותו של שומר היער שלה.{{הערה|Schorer, Mark (1993), "Introduction", ''Lady Chatterley's Lover'', York: Grover Press, p. 17}}

כמו בספריו האחרים של לורנס קיימים גם תיאורים של אנשי המכרות שבבעלות קליפורד, וחוסר שביעות רצונם מהתנאים, כאשר מושגים כמו [[אנרכיה]], [[קפיטליזם]], [[סוציאליזם]] ו[[קומוניזם]] מחלחלים בדפי הספר. קליפורד וקונסטנס צ'טרלי גם מייצגים בהתנהגות שלהם את הנטייה של הראשון להתעסק בתאוריות וב[[תיעוש]], בעוד שאשתו נוטה יותר לחיי ה[[טבע]], לקסמי היער, לבקיעת ה[[אפרוח|אפרוחים]] מהביצים ולנפלאותיה של האהבה.

בשנת [[1932]] פורסמה בבריטניה מהדורה מצונזרת של הספר, לאחר שב[[ארצות הברית]] פורסמה כבר בשנת [[1928]] מהדורה מצונזרת ומקוצרת. רק בשנת [[1960]] פירסמה [[ספרי פינגווין|הוצאת פינגוין]] הידועה את הגרסה המלאה של "מאהבה של ליידי צ'טרלי", פרסום שגרר בעקבותיו את משפט התועבה הבריטי המתוקשר. קדם למשפט חוק שיצא בשנת 1959 על ידי [[הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט הבריטי]] כנגד פרסום דברי תועבה, שנועד להגן על הספרות מפני [[פורנוגרפיה]].{{הערה|שם=הערה מספר 20170329050449:1}} חלק נכבד מההתנגדויות לספר היו השימוש החוזר במילים שנחשבו לא מהוגנות בתקופה. [[אינטלקטואל|אנשי רוח]] ידועים, כמו [[א.מ. פורסטר]] ו[[ריימונד ויליאמס]] נקראו להעיד במשפט, כדי להוכיח שהקטעים מעוררי המחלוקת היו בעלי ערך ספרותי, ולא למטרות [[פורנוגרפיה|פורנוגרפיות]]. התביעה זכתה ללא מעט ביקורת לעגנית, על כך שהיא מנותקת מהנורמות החברתיות בציבור, לאחר שהתובע הראשי שאל את אחד העדים האם זהו ספר שהיית נותן לאשתך או למשרתים שלך לקרוא.

ב-[[2 בנובמבר]] [[1960]] זכתה הוצאת פינגווין במשפט,{{הערה|{{מעריב||"מאהבה של ליידי צ'טרלי" "כשר"|1960/11/03|00206}}}} והוצאת הספר "מאהבה של ליידי צ'טרלי" בגרסתו המלאה והלא מצונזרת התאפשרה. שלושה מיליון עותקים מהספר נמכרו מיד לאחר המשפט. בהקדמה למהדורה השנייה של הספר פרסמה פינגווין הקדשה לשנים עשר ה[[חבר מושבעים|מושבעים]], שלוש נשים ותשעה גברים שהוציאו את פסק הדין "לא אשם" במשפט שנערך ב[[אולד ביילי]], ובכך אפשרו לקהל הבריטי לקרוא במלואו את ספרו האחרון של הסופר [[דייוויד הרברט לורנס|ד. ה. לורנס]].{{הערה|''[[:en:R_v_Penguin_Books_LtdR v Penguin Books Ltd|R v Penguin Books Ltd]]''}}

פסק הדין, שזיכה את "מאהבה של ליידי צ'טרלי" מדבר תועבה היווה צעד דרסטי לקראת [[חופש הביטוי]] בספרות, ונחשב על ידי רבים, כניצחון הגישה [[ליברליזם|הליברלית]] באנגליה שאפשרה, מאוחר יותר את הליגליזציה של [[הומוסקסואליות]], חופש ה[[הפלה מלאכותית|הפלות]] וביטול [[עונש מוות|עונש המוות]].{{הערה|שם=הערה מספר 20170329050449:1}}