ריאיון מקוון – הבדלי גרסאות

האפשרויות הטכנולוגיות הם תוצרים של החברה המערבית והיפנית, וכך גם המדיה המלווה טכנולוגיות אלה. בתרבויות מסוימות כמו בתרבות הערבית יש התנגדויות למדיה כל כך תקשורתית, על כן השימוש בתוכנות מסרים באותן תרבויות קטן בהרבה. כמו גם יש הבדלים בתרבויות שונות בהעדפות כלפי סוגי מדיה. יש תרבויות המעדיפות דואר אלקטרוני, אחרות מעדיפות ועידות וידאו, ואחרות תקשורת פנים אל פנים. יש להתחשב בגורמים אלה כאשר הראיון מתבצע עם אנשים מתרבויות אחרות.<br />{{ש}}

OCONNOR madge 2001, גילו שלמרואיינים היו בעיות להוריד את התכנות המתאימות לראיון הסינכרוני והם נזקקו לתמיכה טלפונית. במצבים אלו המראיין תלוי מאוד ברצונו הטוב של המרואיין לפתור את הבעיות הטכנולוגיות ולהבטיח יכולת לקחת חלק במחקר.<br />{{ש}}

'''רישום/אי-רישום הערות''' – כיוון שהטכנולוגיה מאפשרת הורדת תוצאות ישירות למחשב, נוצר לעתים מצב של אי רישום הערות במהלך הראיון. להערות הנרשמות על ידי המראיין חשיבות לצורך עיון חוזר בשאלות שנענו. בראיון מקוון בתוכנת מסרים מידיים, כאשר המראיין כותב (משוחח) בתיבת השיחה, ובאותה עת רושם רשימות הדבר קשה לביצוע.<br />{{ש}}

'''אי-הבנות''' - למרות שבכל הטכניקות של ראיון עלולות לצוץ אי-הבנות בשל משמעות מילוליות והבדלים תרבותיים, בראיון באמצעות תוכנת מסרים מידיים עלולה להיווצר אי הבנה המיוחדת לאמצעי זה, כאשר הן המראיין והן המרואיין מקלידים בעת ובעונה אחת. עם זאת ניתן לראות בתחתית המסך כשהזולת כותב, דבר המצמצם את האפשרות ששניהם יכתבו בו זמנית, וכן מצמצם את אי-ההבנות שעלולות להיווצר בשל כך.<br />{{ש}}

'''הקלדה''' - היות שהראיון נערך באמצעות הצורה הבסיסית של החלפת טקסטים כתובים, סוג כזה של ראיון עשוי להתאים לאנשים המקלידים במהירות, במיוחד בתוכנת מסרים מידיים, והוא תלוי גם ביכולת הביטוי, אלה שאישיותם באה לידי ביטוי באמצעות הטקסט באותה בהירות כמו בראיון פנים אל פנים, יתאימו לסוג זה של ראיון.<br />{{ש}}