מאורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות לבדיקה נוספת |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
|כיתוב=
|אוכלוסייה=כ-680,000
|ריכוזי אוכלוסייה=
|שפות=[[אנגלית]]{{ש}}[[מאורית]]
|דת=[[מאורית (דת)|מאורית]], [[נצרות]]
|קבוצות=[[פולינזים]] אחרים,{{ש}}דוברי [[שפות אוסטרונזיות]]
}}
'''המאורים''' (ב[[מאורית]]: '''Māori''') הם ילידים [[פולינזים]] כהי עור שרוב השבטים שלהם התיישבו במאה ה-13 וה-14 ב[[ניו זילנד]]. לפי המסורת המאורית, שבע סירות [[קאנו]] הביאו את אבותיהם הקדמונים לניו זילנד במספר מסעות שיט שהתרחשו בין השנים 1250–1300 לספירה. במשך מאות שנים חיו המתיישבים הפולינזיים בבידוד ופיתחו תרבות ייחודית הידועה בשם "מאורי". בראשית דרכם, סיגלו אורח חיים שבטי שהתבסס על הארגון החברתי שהיה קיים בארץ מולדתם. הם התהדרו בשפה משלהם, במיתולוגיה עשירה, בעבודות יד מובהקות, באמנויות הבמה ובתרבות לחימה מסורתית.
עם הגעת האירופאים לניו זילנד [[המאה ה-17|במאה ה-17]], חלו שינויים מרחיקי לכת באורח החיים של המאורים. הם אמצו בהדרגה היבטים רבים ממנהגיהם של [[החברה המערבית]] ותרבותה. היחסים בין המאורים למתיישבים הלבנים, היו בתחילה ידידותיים. בשנת [[1840]] נחתם [[הסכם ואיטנגי]] (Treaty of Waitangi), בין נציגי הממשל הבריטי בניו זילנד לבין מנהיגי השבטים המאורים מכל רחבי המדינה, שבו הוכרזה ניו זילנד כמושבה בריטית, ונקבעו זכויותיהם של המאורים ובעלותם על השטחים שבהם ישבו. ההסכם כובד לזמן קצר ובשנת 1845 החלה סדרת קרבות שנמשכה לסירוגין עד שנת 1872, בין המתיישבים האירופים (פקאהה Pakeha) לבין השבטים המאורים, בנוגע לשליטה על הקרקעות. כיום המאורים נחשבים כמיעוט בניו זילנד.
| |||