הבדלים בין גרסאות בדף "בית רומנו (חברון)"

הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של [[חברון]]. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]], ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה.
 
לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לאחת מהמשפחות העשירות של ערביי המקום. כאשר התעיינו ברכישת המבנה והשדות שסביבו גם המסיון, חברת [[כי"ח]] וחברת יק"א]]. ביוזמתם של החכם הספרדי רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] וחסיד צאנז הרב שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] והוקמה בו הישיבה הראשונה והחשובה של [[חב"ד]] בארץ ישראל "[[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|תורת אמת]]". ניהול הישיבה נמסר לרב [[יצחק חן(חברון)|יצחק חן]] לצד תלמידי חכמים נוספים.
 
במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.