בית רומנו (חברון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 8:
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של [[חברון]]. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]], ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה.
 
לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש הבןבנו אברהם למכור את הבניין לאחתלמשפחה מהמשפחותערבית העשירותעשירה של ערביי המקוםבחברון. כאשר התעיינו ברכישת המבנה והשדות שסביבו התעניינו גם המסיוןהמיסיון, חברת [[כי"ח]] וחברת [[יק"א]]. ביוזמתם של החכם הספרדי רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] וחסיד צאנז הרב שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] והוקמה בו הישיבה הראשונה והחשובה של [[חב"ד]] בארץ ישראל, "[[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|תורת אמת]]".{{הערה|בצלאל ניהוללנדוי, הישיבה'''היישוב נמסרהחסידי לרבבחברון''', [[יצחקבתוך: חן"כרם (חברון)|יצחקהחסידות", חן]]ניסן לצדתשמ"ה, תלמידיח"ב, חכמיםעמ' נוספיםקפג-רסט}}.
 
במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
 
בשנת [[תש"ח]] (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו ה[[פלסטינים]] בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר מלחמת ששת הימים ([[1967]]). בשנת [[תשמ"ב]] (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים [[פלסטינים]] תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי, הוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה, ומאוחר יותר יושבו בו יהודים.{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]], [[איל בנבנישתי]], [http://jiis.org.il/.upload/jewland.pdf אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170 }}.
 
[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בעלי הבניין העניקו את יפוי כח על הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב [[משה בלייכר]] (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים [[תשנ"ו]]-[[תש"ס]] (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.
 
רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את [[צה"ל]] כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס הוקמה "שכונת חזקיהו" על שם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|חזקיהו מדיני]]. בשכונה מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.
שורה 23:
 
==קישורים חיצוניים==
* בצלאל לנדוי - '''היישוב החסידי בחברון''', בתוך -"כרם החסידות", ניסן תשמ"ה ח"ב עמ' קפ"ג-רס"ט.
*{{ערוץ7|אפרים מורנו|מאה שנים לישיבת 'תורת אמת' בחברון|228503|10 בנובמבר 2011}}
{{coord|31|31|30.67|N|35|6|20.43|E|type:landmark|display=title}}
שורה 33 ⟵ 32:
 
[[קטגוריה:חברון: מבנים]]
[[קטגוריה:חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבת תורת אמת-חברון]]