רב נחמן – הבדלי גרסאות

כשמואל רבו, הייתה לרב נחמן מומחיות מיוחדת בדיני [[המשפט העברי]], ולכן התמנה לדיין לדון בדיני ממונות, מקצוע שהכיר עוד מילדותו. מומחיותו הייתה מוסכמת על הכל עד ש[[רב הונא]] ביטל את דברי עצמו מפני דעת רב נחמן משום קרבתו של רב נחמן לביתו של ראש הגולה, מקום שדינים מצויים שם.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סה|א}}}} התלמוד קובע את הכלל שהלכה כרב נחמן בדיני ממונות,{{הערה|{{בבלי|כתובות|יג|א}}}} ואף רב נחמן עצמו ציין את עדיפותו על פני חבריו בתחום זה "כולי עלמא לגבי דידי בדינא דרדקי נינהו" - "בדיני ממונות, כולם הם דרדקים לעומתי".{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|סו|א}}. ראו גם: {{בבלי|סנהדרין|ה|א}}}} כך התבטא לפי גרסה אחת, אף מול [[רב יהודה]], ראש [[ישיבת פומבדיתא]].{{הערה|"דכולי עלמא לגבי דידי דרדקא נינהו" {{בבלי|בבא מציעא|סו|א}}.}} ואכן ההלכה נפסקת כמותו בדיני ממונות בכל מקום, והוא אף מוזכר בתלמוד לפני [[רבי יוחנן]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|קטז|ב}}.}} שהיה דור או שניים לפניו, כאשר מדובר בדיני ממונות. מרבית מהלכותיו של רב נחמן הן בדיני ממונות. הוא גם קבע כללים עקרוניים בהלכות אלו, כמו חיוב [[שבועת היסת]]{{הערה|{{בבלי|שבועות|מ|ב}}}} וההוראה שלפיה במקרים מסוימים, שבהם לא ניתן להכריע את הדין בעדים ובראיות - "[[כל דאלים גבר]]".{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|לד|ב}}}} רב נחמן עסק גם באגדה, ופירש דברים תמוהים בפרשת [[עכן בן כרמי]].{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|מד|א}}.}}

 

 

רב נחמן היה איש אמיד ומיוחס. העריך מאוד את עמיתיו ב[[ארץ ישראל]], והיה נוהג לארח אותם בביתו. דוגמה לכך הוא ביקור האמורא [[רבי יצחק]] בביתו. מסופר שכאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, אמר רב נחמן: יברכני מר. אמר לו: