נחל איילון – הבדלי גרסאות

בעבר תוואי הנחל המקורי מזרחית לתל אביב היה מפותל מאד וגרם להצפות רבות בעונות הגשמים. פיתול חד במיוחד התקיים בסמוך ל[[שבע טחנות]] כאשר הנחל זרם צפונית לשכונות ברמת גן (על התוואי שיובש נסלל רחוב חרוזים ברמת גן) ולמרגלות [[תל נפוליאון]]. ב-[[1952]] מונתה וועדה ציבורית בשם ''הוועדה לחצית תל אביב על ידי רכבת'' למציאת פתרון שיאפשר העברת [[מסילת ברזל]] לאורך תל אביב. ב-[[1953]] לאחר 13 ישיבות הוחלט על יבוש אפיקו של נחל איילון בגבולה המזרחי של העיר והטיית מי הנחל לשפך חדש מדרום ליפו{{הערה|1={{דבר||הרכבת תבנה באפיק המוצררה|1953/01/05|00107|||Ar}}}}. העלויות הגבוהות מנעו את ביצוע התוכנית וב-[[1961]] בעקבות דיונים עם משרד האוצר הוכרזה תוכנית "הדרך המהירה" שאימצה את מסקנות הוועדה הקודמת והחליטה להוסיף כביש מהיר במקביל למסילת הברזל, לימים נתיבי איילון{{הערה|1={{מעריב|צבי אלגת|"כביש מהיר" ומסילת-ברזל באפיק נחל איילון|1961/12/06|00600|||Ar}}}}. ההצעה המליצה להטות את נחל איילון בסמוך ל[[שכונת עזרא]] ודרך מנהרה באורך 5 קלומטר לתוך הים דרומית ל[[נמל יפו]]. פתרון נוסף של בניית סוללות בטון לאורך הערוץ נדחה בשל עלותו הגבוה. גם החלטה שהתקבלה נתקלה בקשיים תקציביים כאשר עלות הביצוע גדלה מאד מהערכתה המקורית ולוגיסטיים ברכישת הקרקעות הכרוכות בכריית המנהרה ולכן החלו באופן זמני ליישר את פיתוליו של תוואי נחל איילון המקורי לתוך תעלה מלאכותית כדי להאיץ את זרימתו לים ולמנוע הצפות בשכונות תל אביב ורמת גן. עבודות הישור התבצעו לאורך השנים בכמה פרויקטים שונים{{הערה|1={{דבר||אושרו שני מיליון ל"י לתיעול וביוב בת"א-יפו|1962/07/02|00310|||Ar}}}} עד שלבסוף הוחלט לאמץ את התוכנית המקורית של בניית תעלת בטון לנתיב הזרימה, עבודות שנמשכו עד סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] והתוואי הסופי בו הנחל זורם כיום.