רוני רייך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
||
שורה 27:
בשנת [[1989]] חזר לפעילות בחפירות ארכאולוגיות שכולן התרכזו בירושלים. תחילה חפר באזור [[ממילא]] הסמוך ל[[שער יפו]] של העיר העתיקה, בו חשף קברים מתקופת ברזל II ומ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל |התקופה הביזנטית]], ובהם קבר האחים מימי הטבח שערכו [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים|הפרסים הססאנים]] בנוצרים (שנת [[614]]), רובע שמחוץ לחומות העיר מן התקופה הביזנטית, וקטע מחומת העיר האיובית. בשנים 1994–1996 חשף יחד עם [[יעקב ביליג]] קטע מן [[ירושלים בתקופת בית שני#התקופה ההרודיאנית |הרחוב ההרודיאני]] הסמוך ל[[הר הבית]] ול[[קשת רובינסון]], עם יובל ברוך חפר באזור ליד [[שערי חולדה|שער חולדה]] המזרחי של הר הבית.
משנת [[1995]] ועד שנת 2010 חפר רייך ביחד עם [[אלי שוקרון]], חפירה מתמשכת ב[[עיר דוד]]. חשובה במיוחד החפירה סמוך ל[[מעיין הגיחון]], שחשפה חלקים בנויים וחצובים חדשים של מערכת המים הכנענית, זו המכונה מערכת [[פיר וורן]]. כך יכלו רייך ושוקרון להציע הבנה מחודשת, שונה בתכלית למה שהיה מקובל במחקר ביחס לאתר שהוא הנחפר ביותר בישראל. מבין המסקנות החשובות שעלו בחפירה
תגלית חשובה נוספת באותה ברכה חצובה, היו שברי [[בולה|בולות]] אנ-אפיגרפיות (כלומר עם איורים אך ללא כתב), וכמות עצומה של עצמות [[דג]]ים, [[תיארוך|מתוארכים]] בעזרת ה[[חרס]]ים לשלהי [[המאה ה-9 לפנה"ס]] וראשית [[המאה ה-8 לפנה"ס]], תקופה שלא הייתה מוכרת מבחינה ארכאולוגית בתולדות העיר.
שורה 39:
בשנת [[2010]] מונה כיושב ראש ה[[מועצה ארכאולוגית|מועצה הארכאולוגית]] שתפקידה לייעץ ל[[שר החינוך והתרבות]] ול[[רשות העתיקות]] בנושאי ארכאולוגיה.
נוסף על מחקריו בשני תחומי המחקר העיקריים שלו: מקוואות טהרה וארכאולוגיה של ירושלים, עסק גם באספקטים שונים של חיי היום-יום בימי הבית השני בארץ ישראל. מבין אלה
בשנת [[2011]], במסגרת כנס מחקרי [[עיר דוד]] ה-12, חשף את מחקרו בנוגע לתאריך חציבתה של [[נקבת השילוח]] והביע את עמדתו כי הנקבה מוקדמת יותר לימיו של המלך [[חזקיהו]]. דבר זה הנוגד את העמדה המקובלת בקרב רוב החוקרים עד
==פעילות להפצת הארכאולוגיה==
| |||