ציקלותימיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (אוכלוסייה, ייתכנו, ניסיו)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אוכלוסייה, \1ניסיו\2\3, \1, \1ייתכנו
שורה 20:
 
== מהלך ההפרעה ==
הפרעה מתפתחת בדרך כלל בשנות הבגרות הראשונות. בילדים הגיל הממוצע להתחילה הוא 6.5. עם זאת ההפרעה יכולה להופיע גם בגילאים מבוגרים יותר. גורמי דחק פסיכו-חברתיים עשויים להוות 'טריגר'. ככלל ההפרעה גורמת לפגיעה בינונית בתפקוד. יתכנוייתכנו מקרים, כאשר המרווח בין הגלים הדיכאוניים או ההיפומאניים הוא קטן מדי, וכן כאשר האדם נוטה להתנסות ב[[חומר פסיכואקטיבי|סמים]] או [[אלכוהוליזם|אלכוהול]] (במה שמכונה 'ריפוי עצמי'), שההפרעה תגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד התעסוקתי ובחיים החברתיים והמשפחתיים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:0}}.
 
=== גורמי סיכון ===
קיים דיווח על דפוסים של תנודות במצב הרוח (בין רגזנות זעם ועיונות) לבין תלות, עייפות, חולשה ותסמינים פוביים, המופיעים אצל מי שמאובחנים עם [[הפרעת אישיות נרקיסיסטית]], [[הפרעת אישיות גבולית]], ו[[הפרעת אישיות היסטריונית]]. ייתכן שיש בכך כדי לבטא השפעה של גורמים גנטיים האופייניים ל[[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו קוטבית]]. קיימת סברה לפיה אלו סמינים המבשרים את התפתחות הפרעה דו קוטבית מלאה שתתרחש בעתיד{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:1}}. גורם סיכון נוסף הוא שימוש בסמים ואלכוהול, לעתים מתוך נסיוןניסיון להקהות את התסמינים הדיכאוניים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jean-Michel Azorina, Léa C. Perretb, Eric Fakrac, , Sébastien Tassya, Nicolas Simond, Marc Adidaa, , Raoul Belzeauxa, b,|שם=Alcohol use and bipolar disorders: Risk factors associated with their co-occurrence and sequence of onsets|כתב עת=Drug and Alcohol Dependence|כרך=August 2017|עמ=|שנת הוצאה=2017|doi=https://doi.org/10.1016/j.drugalcdep.2017.07.005}}}}.
 
== שכיחות ואפידמיולוגיה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:0}} ==
השכיחות לאורך החיים נעה בין 1% ל 0.4%. במרפאות בריאות הנפש יכול שיעור זה לעלות ל 3% עד 4%. אין הבדל בין המגדרים מבחינת שיעורי האבחנה. עם זאת נשים פונות יותר לטיפול {{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:1}}. קיום של הפרעת מצב רוח, חד קוטבית (דיסתימיה או דיכאון מז'ורי) או הפרעה דו קוטבית (סוג 1 או 2) אצל קרובים מקרבה ראשונה מהווה גורם סיכון להתפתחות ההפרעה. ההפרעה שכיחה יותר בקרב אנשים שלהם קרוב משפחה מקרבה ראשונה המאובחן עם הפרעה דו קוטבית מסוג 1, מאשר בכלל האוכלוסיההאוכלוסייה.
 
== אבחנה מבדלת{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:0}} ==
שורה 32:
* מצב שמקורו בתרופות או סמים: סמים מסוימים עלולים לגרום לירידה במצב הרוח ואילו סמים אחרים כמו [[מתאמפטמין|מתאמפיתמינים]] יכולים לגרום למצב דמוי [[מאניה]].
* הפרעה דו קוטבית עם מאפיין של Rapid Cycling - במקרה כזה הגלים המאניים / היפומאניים והדיכאוניים יענו על הקריטריונים של הפרעה דו קוטבית מבחינת משך ועוצמה.
* הפרעת אישיות גבולית - הפרעת אישיות גבולית וציקלותימיה עשויות להופיע יחד כקומורבידיות. גם בהפרעת אישיות גבולית כמו בציקלותימיה יתכנוייתכנו שינויים מהירים במצב הרוח, אך התמונה הקלינית בהפרעה זו שונה מאשר בציקלותמיה.
 
== מחקר ==
שורה 42:
'''טיפול תרופתי''': יכול לכלול [[מייצבי מצב רוח]]. אין די עדות להצלחה בשימוש בנוגדי דיכאון.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:2|{{צ-ספר|מחבר=André F. Carvalho, Eduard Vieta|שם=The Treatment of Bipolar Disorder: Integrative Clinical Strategies and Future Directions|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2017-03-01|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=bNs-DgAAQBAJ&oi=fnd&pg=PT151&dq=cyclothymia+treatment&ots=LqPa7N9RRG&sig=Ab3sjXwyXtKrrzGhR1dHNRER2A4&redir_esc=y#v=onepage&q=cyclothymia%20treatment&f=false|שפה=en}}}}
 
'''פסיכותרפיה''': ישנה עדות להצלחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Tomba E. · Tecuta L. · Guidi J. · Grandi S. · Rafanelli C.|שם=Demoralization and Response to Psychotherapy: A Pilot Study Comparing the Sequential Combination of Cognitive-Behavioral Therapy and Well-Being Therapy with Clinical Management in Cyclothymic Disorder|כתב עת=Psychother Psychosom|כרך=2016;85|עמ=56-57|שנת הוצאה=2016|doi=https://doi.org/10.1159/000438674}}}}. כמו כן יש עדות להצלחה בשימוש בפסיכו-חינוך (Psychoeducation){{הערה|שם=הערה מספר 20170823055010:2}} . כמו כן יש עדות להצלחה בטיפול ב {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Giovanni A. Fava, Fiammetta Cosci, Jenny Guidi, Elena Tomba|שם=Well-being therapy in depression: New insights into the role of psychological well-being in the clinical process|כתב עת=Depression and Anxiety|עמ=n/a–n/a|שנת הוצאה=2017-04-01|doi=10.1002/da.22629|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/da.22629/abstract}}}}WBT (WellBeing Therapy)
 
==ראו גם==