טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

"רחיים של המים" נזכרים לראשונה בספר [[תוספתא]] (שבת, סוף פרק א'), ולאחר מכן ב[[תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת שבת]] א', הלכה ה') לדבריו של אחד החוקרים הבולטים ביותר בתחום החקר של כלי עבודה ומתקנים החקלאיים במרחב הארץ-ישראלי, פרופ' [[שמואל אביצור]], את ראשית הופעתן של "הרחיים של המים" יש לקבוע לפי ה[[אפיגרפיה]] של [[אנטיפטר מצידון]] יליד ה[[צור|עיר צור]], ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. בתקופה הזו שימוש במתקנים אלו למטרות [[חקלאות]] היה נפוץ ומובן מאליו, ואף קיימות עדויות לכך, שהשימוש ב"רחיים של המים" ב[[שבת]] גרם לדיון הלכתי ולחילוקי דעות בין [[בית הלל ובית שמאי]]. שתי הקבוצות הללו פעלו לפני [[חורבן בית שני]].{{הערה|שם=אביצור 80|1=שמואל אביצור, "אדם ועמלו", '''אטלס לתולדות כלי עבודה ומיתקני ייצור בארץ-ישראל''', ירושלים-תל אביב, 1976, עמ' 80}} ב[[סקר ארכאולוגי|סקרים]] ו[[חפירה ארכיאולוגיתארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שנערכו במרחב הארץ-ישראלי ו[[עבר הירדן]] נחשפו טחנות קמח רבות שמאפשרות חקר מעמיק של מגוון רחב של השיטות והטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש במהלך הבנייה והתפעול של המתקנים הללו בימי קדם.