|
|
|
לפי השערה זו, פירש [[יהודה קיל]]{{הערה|בפירוש [[דעת מקרא]] למלכים ב' עמ' תרצד'}} שעיקר הגולים היו יושבי העיר שומרון ובנותיה - הן הן "ערי שומרון" עליהן נכתב ב{{תנ"ך|מלכים ב|יז|כד}} שיושבו בהן גויים תחת בני ישראל,{{הערה|וכיוצא בכך המונח 'ערי חברון' המוזכר ב{{תנ"ך|שמואל ב|ב|ג}}}} ועל שומרון נכתב שבני ישראל גלו משם. מאידך, דעת [[ישראל פינקלשטיין]] היא שהמקרא, בדגש על [[ספר מלכים ב']], מציג את חורבן ממלכת ישראל בה הוגלתה כביכול כל האוכלוסייה, ונראה שהסיבה לכך היא עמדה אישית-דתית של המחבר היהודאי שדגל בתפיסה שממלכה זו נענשה בגלות בשל חטאיה הדתיים ועזיבת ה' לטובת הפולחן הכנעני. לכן היה חשוב לו להבליט את חומרת החטא הדתי בכך שיצור מצג שווא שבו כביכול כל אוכלוסיית הממלכה הוגלתה לאשור ואילו ממלכת יהודה שנשארה נאמנה לה' שרדה את התקפת האשורים ונשארה במקומה עד ל[[חורבן בית ראשון]].
ב-4 בספטמבר 2017 פורסם כי נתגלתהעל [[בולה]] שנתגלתה ב[[עיר דוד]] שהכילה אתהופיעה הכתובת "לאחיאב בן מנחם", שמזכירשמזכירה את שמושמות פרטיים של שניים ממלכי ישראל (אחאב מלךו[[מנחם ישראלבן גדי|מנחם]]. הארכאולוגים אורטל כלף וד"ר [[ג'ו עוזיאל]] שעמדוראו בראשבכך המשלחת שמצאה את הבולה טענועדות כי הופעת השם אחיאב מעניינת משני טעמים עיקריים, הראשון - היא מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים לנו מהמקרא בממלכת ישראל, אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל. "שמות אלו הם ככל הנראה חלק מהעדות לכך שאחרילאחר גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית, והםומונו התברגושם בתפקידיםלתקידי מנהל בכירים במנהל בירושלים" הסביר ד"ר עוזיאל. הטעם השני לעניין שמעוררת הבולה בקרב החוקרים, נעוץ בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה - לאחיאב ומנחם - היו שמות של מלכי ישראל. למרות שאחאב מצטייר כדמות לא אהודה במקרא, השם ממשיך להיות בשימוש - אם כי בגרסה של כתיב מלא - הן ביהודה של סוף ימי הבית הראשון, כפי שמשתקף בספר ירמיהו ומהבולה, הן לאחר החורבן - בגלות בבל ועד לימי הבית השני, כפי שניתן לראות למשל בכתבי יוספוס.<ref>{{Cite news|url=http://travel.walla.co.il/item/3094150|title=אוסף חותמות עם שמות עבריים מימי התנ"ך נחשף בעיר דוד - וואלה! תיירות|newspaper=וואלה! תיירות|language=he-IL|access-date=2017-09-04}}</ref>
==לאחר חורבן הממלכה==
|
