איסר לובוצקי – הבדלי גרסאות

|תאריך לידה עברי=[[כ"ג בכסלו]] [[ה'תרפ"ג]]

|תאריך פטירה עברי=[[ג' באדר]] [[ה'תשס"ט]]

|תפקידים צבאיים=חבר [[מחתרת גטו וילנה]] <br />[[פרטיזן]] <br />קצין ריגול נגדי ב[[נ.ק.ו.ד.]] <br />[[קצין]] גיוס ארצי של ה[[אצ"ל]]<br /> ראש קבוצה של האצ"ל ב[[רמת גן]]

|תפקידים אזרחיים=[[עורך דין]]<br /> אב בית הדין של [[תנועת החרות]]<br /> [[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] הראשון של [[תנועת החירותהליכוד]]

|הנצחה=הספר '''לא דרכי האחרונה'''

'''איסר לובוצקי''' ([[כ"ג בכסלו]] [[ה'תרפ"ג]] – [[ג' באדר]] [[ה'תשס"ט]]; [[13 בדצמבר]] [[1922]] – [[27 בפברואר]] [[2009]]) היה [[פרטיזן]] וחברחבר [[בית"ר]], מפעילי ה[[מחתרת]] של [[גטו וילנה]], [[פרטיזן]] [[לוחם]] ו[[מפקד (תפקיד)|מפקד]] ב[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]]. שירת כ[[קצין]] גיוס ארצי של האצ"ל וראש קבוצה ב[[רמת גן]]. היה משפטן ישראלי, כיהן כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] של [[תנועת החרות]] וכ[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] הראשון של [[תנועת החירותהליכוד]]. על חייו ומורשתו נכתב הספר '''לא דרכי האחרונה'''.

נולד בעיר [[וילנה]] שבבהיותה תחת שלטון [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] ל[[משפחה]] יהודית [[מסורתיים|מסורתית]]. אביו, היה איש עסקים מצליח, [[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטי]], וחבר בית"ר, וברוח זו חינכו הוריו, אלכסנדר ושושנה גם את אחיו הגדולים, ניוסה ויצחק. למד בגימנסיה העברית בווילנה מ[[תרבות (רשת חינוך)|רשת תרבות]] הציונית. כבר מנעוריו היה פעיל ב[[בית"ר]] והתקדם עד לתפקיד של [[מפקד פלוגה]]. במקביל גויס להיות פרח [[קצונה]] ב[[צבא]] ה[[פולין|פולני]].

בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[1939]] פלשה [[גרמניה]] לפולין ולובוצקי גויס ל[[פיקוד (מקצוע)|פיקוד]] על עמדת [[תצפית (צבא)|תצפית]] בחזית הצבא הפולני. הוא שירת במערכה הקצרה עד להפגזת העמדה מהאוויר, בה נהרגו רוב אנשי [[יחידה (צבא)|יחידתו]] והוא היה מהניצולים הבודדים{{הערה|עשהאל לובוצקי, '''לא דרכי האחרונה''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2017]], עמוד 45.}}.

בשנת [[1941]] פלשה גרמניה ב[[מבצע ברברוסה]] ל[[ברית המועצות]] ותוך ימים ספורים כבשה את וילנה. בעיר הוקם ה[[גטו]]. יהודים נתפסו לעבודות כפייה ונלקחו באקציות מהגטו להשמדה ב[[פונאר]]. איסר ואחיו יצחק נמלטו מהגטו לפני אחת האקציות ושבו אליו כעבור זמן. לובוצקי הצטרף ל[[ארגון הפרטיזנים המאוחד]] (פפא"ו ; FPO), שפעלהמחתרת החשאית שקמה בגטו ופעלה נגד הגרמנים. בתמיכת מפקדיו במחתרת גויס לתפקיד במשטרה הפלילית של הגטו על מנת לאסוף מודיעין. הוא נאסר על ידי המשטרה המקומית ופגש בתא המעצר את [[יוסף גלזמן]], [[נציב בית"ר]] בליטא ומראשי ארגון הפרטיזנים המאוחדהמחתרת. גלזמן הסביר לו על מטרות הארגוןהמחתרת ושיתף אותו בתוכניות חשאיות נוספות. לאחר שחרורו הגביר את פעילותו בארגוןבמחתרת. ביום חיסול [[גטו וילנה]], בספטמבר 1943, נפתח [[מרד]] מצומצם ולובוצקי יצא מהגטו יחד עם קבוצה של כ-150100 פרטיזנים בפיקודו של [[אבא קובנר]] דרך תעלות ה[[ביוב]] והצטרף לפרטיזנים שפעלו ב[[יער]]ות הסביבה.

לובוצקי חי ב[[גדוד]] פרטיזנים ביערביערות רודניקי, והשתתף בתקיפות על שיירות גרמניות ופשיטות על כפרים מקומיים{{הערה|[[ליאת רגב]],
[https://www.youtube.com/watch?v=YD7Q-zL9g2Q ראיון עם ד"ר עשהאל לובוצקי על סיפורו של סבו הפרטיזן איסר לובוצקי], "סידורים לשבת", [[רשת ב']], 21.4.2017. {{הקלטה}}}}. אחותו ניוסה, היחידה ששרדה מבני משפחתו, לחמה עימו כפרטיזנית. באחד הקרבות, ב-3 במאי 1944, נפגע מ[[קליע]] ב[[רגל]]ו, ה[[טראומה גופנית|פצע]] הזדהם, [[חום הגוף|חום גופו]] עלה וחבריו הפרטיזנים חזו את מותו ואף כרו [[קבר]] עבורו. אולם אחות יהודיה פרטיזנית טיפלה בו בתחבושות עלים וב[[תרופה|תרופות]] שנלקחו ממשלוח גרמני והצילה את חייו{{הערה|1= יעל רייף, [http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/52082831.pdf הגורל מצלצל פעמיים], [[מעריב]], 15 באוגוסט 2012.}}. לימים בנה ה[[רופא]] של אותה [[אחות]] טיפל בנכדו של לובוצקי, עשהאל{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=Oqz4kL3B860 עשהאל לובוצקי מספר על סגירת המעגל ההיסטורית], [[גלי ישראל]]. {{וידאו}}}}, שנפצע ב[[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|1=[[עשהאל לובוצקי]], '''[[מן המדבר והלבנון]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמוד 193.}}.

לובוצקי השתתף בכיבוש וילנה יחד עם כוחות [[הצבא האדום]]. לאחר שהגרמנים נסוגו גויס לובוצקי לשירות במשטרה החשאית של המשטר הסובייטי, ה[[נ.ק.ו.ד.]], בזכות שליטתו בשפות האזור ועלה בדרגות הקצונה בין היתר בזכות משימת התקפה נגד טרוריסטים עליה פיקד כפרטיזן. לימים קיבל על פעולה זו [[מדליה]] - "פרטיזן של מלחמת השחרור".

בישראל השלים לובוצקי את לימודי המשפטים שלו ב[[תל אביב]], סיים אותם בהצטיינות ועבד למחייתו. זמן קצר לאחר הגעתו הוא נפגש בדירת מסתור עם [[מנחם בגין]] אותו הכיר עוד מתנועת [[בית"ר]] ומהתקופה בה בגין היה פליט בווילנה והסתתר בבית הוריו של לובוצקי. בגין ביקש ממנו לזנוח את עבודתו ומינה אותו כקצין גיוס ארצי של ה[[אצ"ל]]. בתפקידו זה גייס כאלפיים חברי אצ"ל חדשים, ובמקביל היה ראש קבוצה ב[[רמת גן]]. באחת מהפעולות נעצר על ידי [[הבולשת הבריטית]] ועמד ל[[משפט (דין)|משפט]]. הוא ניצל את ידיעותיו המשפטיות ויצא זכאי בטענה שהתובע לא הביא ראיות לכך שהאצ"ל הוא [[ארגון טרור]]. כיוון שידע שייעצר במהרה במעצר מנהלי על ידי הבולשת הבריטית, חמק מ[[בית המשפט]], שינה את [[זהות]]ו והחליף את [[כתובת (מען)|כתובתו]].

לאחר תום קרבות [[מלחמת השחרור]] שירת עוד תקופה קצרה בתפקידי מטה ב[[צה"ל]]. לאחר שחרורו שב למקצוע עריכת הדין. הוא עבד במשרדו של עו"ד [[אהרון פולונסקי]]. בהמשך לובוצקי פתח משרד עצמאי, היה פעיל ב[[תנועת החירותהחרות]] וכיהן כיושב ראש ועדת הבחירות של התנועה וכיושב ראש בית הדין. בתפקידו כיושב ראש בית הדין של התנועה הכריע במשפט נגד [[שמואל תמיר]]{{הערה|1= [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=dcC2GvWVA%2BeRKsli1WdgKNeBB%2FCQ5i1xqO1BgMr8zrIbi9lwxBQQQzyNxNctJsvKYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1967%2F01%2F18&page=7&rtl=true אב ביה"ד של "חרות" הפריד הדיון בתיק "אמסטרדם"], [[מעריב]], 18 בינואר 1967.}} וגזר עליו הרחקה לזמן ממושך ממוסדות התנועה{{הערה|אמיר גולדשטיין, '''גח"ל בין משבר ללגיטימציה 'גוש-חרות-ליברלים' 1965 - 1969''', חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור לפילוסופיה', ספטמבר 2005. בשנות עמודים 244-249.}}. בראשית שנות השבעים נתמנה ל[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] של תנועת החירותהחרות{{הערה|1= מ. בן שחר, [http://img2.tapuz.co.il/forums/1_167528414.pdf עו"ד איסר לובוצקי ז"ל - איש ההדר וציוני עד יומו האחרון], הירדן - עתון המחנה הלאומי, גיליון 225, 2009.}}, ולאחר הקמת הליכוד כיועץ המשפטי הראשון של הליכוד, תפקיד אותו מילא בהתנדבות עד שנת [[1992]]{{הערה|[[סמדר שיר]], {{ynet||עולה לרגל|4958089}}, מגזין "24 שעות", [[ידיעות אחרונות]], 6.5.2017.}}. לובוצקי גם היה חבר בארגון [[הבונים החופשיים]] וכיהן כנשיא ה[[לשכת בונים חופשיים|לשכה]] ב[[תל אביב]].

אחותו, ניוסה, שרדה את מלחמת העולם השנייה, נישאה לד"ר גרישה דלוגי וחיה ב[[ניו יורק]]. איסר לובוצקי נישא לרבקה (לבית משפחת בליזובסקי), [[ניצול השואה|ניצולת השואה]] ש[[ההעפלה|העפילה]] לישראל ונולדו להם ארבעה ילדים. בנם, [[אלכס לובוצקי]], הוא [[פרופסור]] ל[[מתמטיקה]] וכיהן כ[[חבר כנסת]], ובנם [[ד"ר]] [[יצחק לובוצקי]] הוא [[שופט]] בבית הדין לעבודה ב[[תל אביב]]. בתם שושנה ויילר ובנם מרדכי לובוצקי הם [[רופא]]ים.