קונפורמיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nittai Gallili (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 64.71.171.33 (שיחה) לעריכה האחרונה של EranBot |
Mikhal.Samash (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:L-L Boilly Une loge.jpg|ממוזער|235 פיקסלים| ציור של [[לואי-לאופולד בואיי]], 1830]]
'''קונפורמיוּת''' או '''קוֹנְפוֹרְמִיזְם''', (ב[[עברית]]: '''תַּלְמָנוּת''') היא הליכה בתלם, [[הסתגלות]], שינוי בהתנהגות או אמונות של [[אינדיבידואל]]ים בהתאם [[נורמה|לנורמות]] או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה.
(באנגלית:Conformity מגיעה מהמילה Conform שפירושה התאים/ השתלב). זהו מצב שבו אדם מתאים את התנהגותו ו/או את דעותיו לנורמות החברתיות הקיימות ולכללים של התנהגות המקובלים בנסיבות נתונות אם באופן אמיתי או מדומה.
==מבוא-מהות הקונפורמיות==
הקונפורמיות מושגת על ידי אמצעי פיקוח גלויים וסמויים כאחד וכתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה על היחיד/הכלל. בשפת היומיום, השימוש במושג מבוטא בדרך כלל בהקשרים שליליים: '''קוֹנְפוֹרְמִיסְט''' (או '''תַּלְמָנִי''') פירושו אופי חלש, מזדנב אחרי אחרים - "שוחה עם הזרם". ישנם הוגי דעות הנוהגים לשבח את ה'''[[נונקונפורמיות|נון-קונפורמיסטים]]''': אותם "זאבים בודדים" המתמידים בדרכם חרף לחצי החברה ומורדים במוסכמות. לעומת זאת, יש הסוברים כי הקונפורמיוּת אינה שלילית, כי לדעתם לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיוּת, המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלול להיווצר [[כאוס]]. למולם ישנם לא מעט הוגים שסוברים שקונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה. אם כן, קונפורמיות הינה התאמה של עמדת, אמונות והתנהגות לנורמות החברתיות {{הערה|שם=מקור 1|Cialdini, R. B., & Goldstein, N. J. (2004). Social influence: Compliance and conformity. Annual Review of Psychology, 55, 591–621.}}. נורמות חברתית הינן סמויות ומוגדרות כחוקים המשותפים לקבוצה של אנשים, הקובעים ומכתיבים את האינטראקציה שלהם לאחרים. למשל, בתחילת שנות ה2000 מעריצי להקת U2 , התארגנו בעצמם ויצרו תור לילי לקניית כרטיסים לקונצרט של הלהקה. כללי המוסר של מעריצי הלהקה בתור היו שכל הקודם זוכה, ורכשו בוז למי שנדחף לתור. ניתן לראות כי חוק זה לא היה כתוב בשום מקום אך הקבוצה נהגה לפי כלל זה {{הערה|שם=מקור 2|Helweg-Larson, M., & LoMonaco, B. L. (2008). Queuing Among U2 Fans: Reactions to Social Norm Violations. Journal of Applied Social Psychology, 38, 2378–2393.}}. הנטייה להתנהג באופן קונפורמי מתרחשת הן בקבוצות קטנות והן בחברה והיא יכולה להיות תוצר של השפעה לא מודעת או מלחץ חברתי ישיר. קונפורמיות מתרחשת בנוכחות אחרים, אך יכולה להתרחש גם כאשר האדם נמצא לבדו {{הערה|שם=מקור 3|Myers, D. G. (2013). Social Psychology (11th ed.).Boston: McGraw-Hill.}}. למשל, אדם יעמוד בצפירת יום הזיכרון גם כאשר הוא נמצא לבד בביתו.
אנשים מתנהגים לעיתים תכופות באופן קונפורמי עקב השאיפה לקבל תחושה של ביטחון מהקבוצה, בעיקר מקבוצה בעלת אותם מאפיינים, כמו קבוצת גיל (קבוצת השווים), תרבות, דת, או סטטוס. התגלמות זו של קונפורמיות נקראת "חשיבת יחד". "[[חשיבת יחד]]" או חשיבה קבוצתית, היא אחת מתופעות הקונפורמיות: נטייתם של חברי הקבוצה לקונפורמיות על ידי אימוץ תפיסה צרה משותפת, "יישור קו" בנושא כלשהו.חוסר הסכמה לאמץ את "חשיבת היחד" יכולה להוביל לדחייה חברתית. קונפורמיות לרוב מקושרת לגיל ההתבגרות, אך משפיעה באופן ניכר גם על מבוגרים {{הערה|שם=מקור 4|Aronson, E., Wilson, T. D., & Akert, R. M. (2007). Social Psychology (6th ed.). Upper Saddle River, NJ: Pearson Prentice Hall.}}.
כאשר קונפורמיות מתרחשת על ידי השפעה חברתית נכונה, היא מאפשרת בשנים הראשונות לחיים ללמוד ולאמץ את ההתנהגות החברתית הנחוצה על מנת להתנהג באינטראקציה עם אחרים בחברה באופן נכון {{הערה|שם=מקור 5|Walker, M. B. & Andrade, M. G. (1996). Conformity in the Asch task as a function of age. The Journal of Social Psychology, 136, 367-372.}}. קונפורמיות משפיעה על הווצרותן ותחזוקן של נורמות חברתיות, ועוזרת לחברות לתפקד באופן חלק וניתן לחיזוי.
==
משנת 1933 ועד 1945, מיליוני אנשים חפים מפשע, בעיקר יהודים, הוכרחו לעבור למחנות ריכוז בגרמניה הנאצית. רק לאחר סיום המלחמה, העולם הבין שמחנות אלו היו למעשה מפעלים להשמדה המונית בהם נטבחו יותר משמונה מיליון בני אדם. בשנת 1978 הייתה שמועה כי ישנם אנשים המוחזקים כבני ערובה בג'ונסטאון. לאחר שהחקירה הסתיימה, מנהיגה של הקהילה ג'ים ג'ונס אסף 1000 תושבים וביקש מהם להתאבד על ידי שתיית רעל. הם צייתו לו וזו הייתה ההתאבדות ההמונית הגדולה ביותר בהיסטוריה. על מנת לנסות למצוא הגיון במעשים אלו ועוד אחרים, הנטייה הראשונית הייתה להסביר מעשים מרושעים ומטורפים על ידי האשמה של אינדיבידואלים מרושעים או משוגעים {{הערה|שם=מקור 6|6Nolen-Hoeksema, S., Fredrickson, B. L., Loftus, G. R., & Wagenaar, W. A. (2009). Atkinson & Hilgard’s introduction to psychology (15th ed.). Hampshire, UK: Wadsworth/Cengage Learning.}}. חשיבה זו יכולה לתת מעט נחת. חוקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה החברתית הוטרדו מכך שאנשים לעיתים עושים מעשים שלא ניתן להסבירם. אומנם המנהיגים, שהובילו את ההמון להתנהג באופן לא הגיוני, היו בעלי אישיות בעייתית, אך לא ייתכן כי כל החברה הינה לא שפויה {{הערה|שם=מקור 6}}.
[[מוזאפר שריף]] (''Muzafer Sherif'') במחקרו על [[התנועה האוטוקינטית]] מ-[[1936]], ו[[סולומון אש]] (''Solomon Asch'') ב[[ניסוי הקונפורמיות של אש]] מ-[[1951]], שבחן בצורה מבוקרת השפעת הסביבה החברתית על [[התפיסה הוויזואלית]], מצאו כי שתי הסיבות המרכזיות לתופעת הקונפורמיוּת הן:▼
בשנת 1936 שריף (Muzafer Sherif) ביצע את אחד המחקרים הראשונים על קונפורמיות. הוא התעניין בדרך בה אנשים משנים את דעתם כדי להתיישר עם הקבוצה. הוא בחן זאת על ידי "התנועה האוטוקינטית". במחקרו, המשתתפים הוכנסו לחדר חשוך ונתבקשו לבהות בנקודת אור קטנה במרחק מה מהם. הם נתבקשו להעריך איזה מרחק הנקודה זזה. הטריק במחקר היה שהנקודה לא זזה כלל. התחושה של הנבדקים כי הנקודה זזה נובעת מאשליה ויזואלית הנקראת "התנועה האוטוקנטית" שהתגלתה לראשונה במלחמת העולם השנייה. תעתוע זה גורם לכך שבמצב של חושך מוחלט, ישנה תחושה כי נקודות אור קטנות זזות על אף שאינן נעות כלל. זוהי אשליה ויזואלית שכל בני האדם חווים. ביום הראשון של הניסוי כל משתתף העריך באופן שונה את כמות התזוזה של הנקודה. בשלב השני של המחקר, הוכנס לחדר אדם נוסף ביחד עם הנבדקים וגם הוא התבקש לאמוד את המרחק שהנקודה זזה. אדם זה היה משתף פעולה שנאמר לו להגיד באופן עקבי מרחקים גבוהים במיוחד או נמוכים בהרבה מהאומדנים של הנבדק האמיתי. חלק זה של הניסוי בוצע כמה פעמים על כל משתתף. שריף גילה שעם כל סיבוב נעשו האומדנים של הנבדק יותר ויותר דומים לאלה של משתף הפעולה {{הערה|שם=מקור 7|בר-אל, צ., נוימאיר, מ. (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה: מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית (מהדורה שנייה). אבן יהודה: רכס.}}.
המשתתפים בניסויים של שריף חוו מציאות עמומה ולא חד משמעית.
▲[[מוזאפר שריף]] (''Muzafer Sherif'') במחקרו על [[התנועה האוטוקינטית]] מ-[[1936]], ו[[סולומון אש]] (''Solomon Asch'') ב[[ניסוי הקונפורמיות של אש]] מ-[[1951]] (מפורט בהמש בפרק על היענות), שבחן בצורה מבוקרת השפעת הסביבה החברתית על [[התפיסה הוויזואלית]], מצאו כי שתי הסיבות המרכזיות לתופעת הקונפורמיוּת הן:השפעה נורמטיבית והשפעה אינפורמטיבית.
=== השפעה אינפורמטיבית ===
השפעה חברתית נורמטיבית מתרחשת כאשר הפרט מסתמך על אחרים מקבוצתו כדי להשיג אינפורמציה מדויקת על המציאות. השפעה זו מוגדרת כקונפורמיות המתרחשת כשאנשים מסכימים לקבל עובדות על המציאות מאנשים אחרים {{הערה|שם=מקור 3}}. האדם יסכים לקבל השפעה אינפורמטיבית מהסביבה מכמה סיבות. הראשונה היא כאשר סיטואציה חברתית נתפסת כלא חד משמעית/מעורפלת (כמו בניסוי של שריף), אנשים לא ידעו כיצד לפרש אותה ועל כן לא יהיו בטוחים כיצד עליהם לנהוג בה. במצב כזה ישנו סיכוי גדול שהם יסתמכו על אחרים כדי לקבל תשובה {{הערה|שם=מקור 8|Hogg, M. A.; Vaughan, G. M. (2005). Social psychology. Harlow: Pearson/Prentice Hall.}}. לדוגמא, כאשר אדם אינו יודע באיזה מכלי הסכו"ם להשתמש במסעדה מפוארת, הוא יסתכל מה האחרים מסביבו עושים וינהג בהתאם {{הערה|שם=מקור 6}}. הסיבה השנייה להתנהגות קונפורמית הנובעת מהשפעה אינפורמטיבית היא במצבי חירום, בהם נדרשת תגובה מיידית. הסתמכות על אחרים במצבים כאלו אומנם יכולה להפחית את הפחד. כאשר אנו תופסים את האחר כיותר משכיל, כך הוא ייחשב בעינינו כמקור מידע בעל ערך רב יותר. על כן אנשים לרוב פונים למומחים (למשל ברפואה) כדי לקבל עזרה {{הערה|שם=מקור 8}}. סוג זה של שכנוע, או יותר נכון התנהגות קונפורמית גורמת להפנמה ולקבלה של הנורמה או האינפורמציה, כך שאנשים יאמינו באמת ובתמים בדברי או מעשי זולתם {{הערה|שם=מקור 3}}{{הערה|שם=מקור 8}}.
=== השפעה נורמטיבית ===
השפעה חברתית נורמטיבית מתרחשת כאשר אדם מתנהג בהתאם לסביבה על מנת שהחברים בקבוצתו יחבבו או יקבלו אותו. השפעה זו מוגדרת כקונפורמיות המבוססת על שאיפתו של אדם להיענות לציפיות האחרים (נורמות) {{הערה|שם=מקור 3}}{{הערה|שם=מקור 8}}. הצורך בקבלה ושייכות הינו חלק מהוויתינו כבני אדם. בנוסף על כך, ידוע כי כאשר האדם לא מתנהג באופן קונפורמי לנורמות החברתיות של הקבוצה, הקבוצה פחות תחבב אותו ואף עלולה להענישו על כך {{הערה|שם=מקור 9|Schachter, S. (1951). Deviation, Rejection, and communication. Journal of Abnormal and Social Psychology, 46, 190–208. }}.
השפעה נורמטיבית לרוב גורמת להיענות, שהיא לעשות או להגיד את מה שהאחרים אומרים או עושים גם כאשר הפרט לא מאמין בלב שלם בנעשה או בנאמר. גיל הינו משתנה מפתח המשחק תפקיד חשוב ברמת הקונפורמיות הנגרמת עקב השפעה נורמטיבית (ראו תת כותרת "גיל"). הענות זו לנורמה נגרמת בדרך כלל מרצונו של הפרט לקבל תגמול חיצוני או להימנע מענישה {{הערה|שם=מקור 6}}.
הבדל עיקרי בין השפעה נורמטיבית לאינפורמטיבית הינה שהשפעה נורמטיבית לא נגרמת עקב מצבים לא ברורים, הפרט בטוח שהוא לא מסכים עם הקבוצה, אך הוא בכל זאת פועל כמוה. על כן, ניתן לומר כי השפעה נורמטיבית היא זו שגרמה לנבדקים לשנות את דעתם במחקרו של אש {{הערה|שם=מקור 6}}.
ישנם גורמים נוספים המשפיעים על קונפורמיוּת, והם קשורים במצב נתון: מספר הנוכחים, חשיבות הנוכחים, קושי המטלה, רמת האטרקטיביות של ה[[קבוצה חברתית|קבוצה]] ומטרותיה. חוקרי תופעת הקונפורמיוּת לא הגיעו לידי אחידות דעים בקשר לפרופיל טיפוסי של קונפורמיסט.
== סוגי קונפורמיות ==
בספרות הסוציולוגית נהוג למיין את הקונפורמיות ל-3 רמות:
* '''היענות''' - קונפורמיות שמתרחשת ללא אמונה כנה במעשים.
שורה 19 ⟵ 32:
* '''הסכמה''' - קונפורמיות המתקיימת מתוך אמונה שלמה במעשים על ידי מבצעי הפעולה ובמחשבות שהקבוצה שכנעה אותם להסכים. לעתים ההסכמה באה בעקבות ההיענות.
בהמשך נחקרו ונוסחו רמות ההשפעה החברתית על ידי ה[[פסיכולוג]] החברתי [[הרברט קלמן]] (''Herbert Kelman'') שהבחין בשלושה סוגי תהליכים המתרחשים אצל הנתון להשפעה חברתית:{{הערה|שם=מקור 10|Kelman, H. C. (1958). Compliance, Identification, and Internalization: Three Processes of Attitude Change. Journal of Conflict Resolution, 2, 51–60. }}
* '''התרצות''' - הסכמת הקונפורמיסט לקבל דעת המשפיע כדי לזכות בתגמולים או כדי להימנע מעונש.
* '''[[הזדהות (פסיכולוגיה)|הזדהות]]''' - רצון הקונפורמיסט להידמות למשפיע.
* '''[[הפנמה]]''' - בתהליך ההפנמה מנחה את הקונפורמיסט הרצון להיות צודק ומציאותי, כשהתגמול הוא פנימי.
=== היענות ===
היענות היא סוג של קונפורמיות: זוהי התנהגות פומבית על פי דרישה מפורשת או סמויה על אף שבאופן אישי האדם מסתייג ממנה {{הערה|שם=מקור 3}}.
המחקרים המדגימים היענות בצורה הכי טובה הם מחקריו המפורסמים של סולומון אש.
סולומון אש (Solomon E. Asch), חוקר קלאסי בפסיכולוגיה חברתית, ביצע מחקר בשנת 1951 בו הוא ערך שינוי למחקר של שריף. במחקרים של שריף ניתן היה לראות כי כאשר הסיטואציה אינה ברורה, המשתתפים מושפעים מדעותיהם של אחרים ומתקבצים סביב הערכה משותפת. לכן, אש שיער, שכאשר הסיטואציה במחקר תהיה מאוד ברורה, מידת הקונפורמיות תרד. במחקרו הוא ציין בפני המשתתפים שהם הולכים להשתתף במחקר על שיפוט תפיסתי. הוא הראה לקבוצה של נבדקים שתי תמונות. באחת שלושה קווים באורכים שונים ונבדלים ובשנייה קו אחד שתואם באופן ברור רק לאחד משלושת הקווים שבתמונה הראשונה. הוא ביקש מהם לאמוד איזה מבין שלושת הקווים תואם לקו היחיד. כל המשתתפים חוץ מאחד היו משתפי פעולה. המשתתף היחיד שאינו משתף פעולה הוכנס לחדר המחקר בצורה שבה הוא תמיד האחרון שעונה. כל משתפי הפעולה הונחו לתת באופן עקבי את אותה התשובה השגויה ב-12 פעמים מתוך 18 תמונות הקווים {{הערה|שם=מקור 11|Asch, S. E. (1955). Opinions and Social Pressure. Scientific American, 193, 31–35. }}. ממצאיו היו מפתיעים והראו רמה גבוהה במיוחד של קונפורמיות. 74% מהמשתתפים התאימו את עצמם למשתפי הפעולה וענו באופן שגוי לפחות פעם אחת. באופן ממוצע המשתתפים התחילו להתאים את תשובותיהם בפעם השלישית. בסך הכל 37% מכלל התשובות של כלל המשתתפים נענו באופן קונפורמי והצביעו על היענות שכן הם נתנו תשובה שגוייה למרות שהתשובה הנכונה הייתה ברורה וחד משמעית {{הערה|שם=מקור 3}}.
לאחר מחקרו הראשון, אש רצה לבחון מהו הגורם שהשפיע כה רבות על המשתתפים במחקר, האם גודל הקבוצה הוא המשפיע או תשובותיהם האחידות של משתפי הפעולה.
בסדרת המחקרים על השפעת גודל הקבוצה, הוא ערך סדרה של ניסויים כאשר בכל פעם גודל הקבוצה של משתפי הפעולה השתנתה ונעה בין משתף פעולה אחד ועד לקבוצה של 15 משתפי פעולה. הוא מצא שבאופן מובהק, ככל שישנם יותר אנשים בקבוצה, כך עולתה הסבירות של הנבדק להיענות לקבוצה. אך אפקט זה לא נמצא כשונה בין שלושה משתפי פעולה ומעלה, כך שמעל לשלושה משתפי פעולה, רמת הקונפורמיות הייתה מעל ל-30% {{הערה|שם=מקור 11}}.
במערך המחקר השני, בו אש ביקש לאמוד כיצד אחדות הקבוצה משפיעה על רמת ההיענות, הוא ביקש ממשתפי הפעולה לתת את אותה התשובה השגוייה לשאלת הקווים, פרט למשתף פעולה אחד. משתף פעולה זה מילא את התפקיד של אדם לא קונפורמי. ממצאי מחקר זה עולה כי מספיק שישנו אדם אחד ששובר את דעת הרוב בשביל שהנחקר יענה את תשובתו האמיתית (את מה שהוא באמת חושב), מבלי קשר לאם התשובה של משתף הפעולה הלא קונפורמי הייתה נכונה או לא. מספיק שמישהו אחד סודק את החזית האחידה של חברי הקבוצה כדי להחליש את כוחה {{הערה|שם=מקור 11}}. ניתן לומר כי היענות נובעת מהשפעה נורמטיבית ועל כן מתרחשת לרוב בגיל ההתבגרות.
=== ציות ===
ציות הינו סוג של היענות: התנהגות על-פי הוראה ישירה או פקודה. כאשר היענות מתרחשת בעיקבות פקודה ישירה היא נקראת ציות {{הערה|שם=מקור 3}}. הדוגמא הקיצונית ביותר לציות היא מלחמת העולם השנייה, בה פקידים צייתו לפקודותיהם המזוויעות של האליטה הנאצית. עקב כך נרצחו מיליוני בני אדם {{הערה|שם=מקור 7}}. רוב האנשים שעוללו מעשים נתעבים במהלך מלחמה זו היו בסופו של דבר אנשים נורמטיביים שפעלו לפי פקודות הממונים עליהם {{הערה|שם=מקור 12|.Arendt, H. (1963). Eichmann in Jerusalem: A report on the banality of evil. New York: Viking Press.}}. ניכר כי למצבים מסוימים ולסיטואציות מסוימות ישנה השפע רבה על מידת הציות {{הערה|שם=מקור 6}}.
סדרת הניסויים המציגה באופן הכי טוב את כוחה של הסיטואציה נעשתה על ידי החוקר סטנלי מילגרם בשנות השישים (Stanley Milgram). מילגרם בחן במחקריו כיצד דרישות הסמכות מתנגשות עם דרישות המצפון. במחקריו הוא גייס אנשים מן השורה להשתתף במחקר "על זיכרון". כאשר הם הגיעו למעבדה, כל נבדק צוות למשתתף נוסף שהיה למעשה משתף פעולה למחקר. נאמר לנבדקים שהם יוגרלו באופן ראנדומלי, כאשר אחד מהם יוגרל להיות ה"מורה" והשני ל"תלמיד". פקיד המורה היה לקרוא רשימה של צמדי מילים לתלמיד. לאחר מכן הוא היה צריך לבחון את זכרונו על ידי נתינת המילה הראשונה בצמד כדי שהתלמיד ישלים את התשובה הנכונה מתוך ארבע אפשרויות. בכל פעם שהתלמיד ענה באופן שגוי, היה על המורה ללחוץ על דוושה המזרימה הלם חשמלי בעוצמה הולכת וגוברת עד לרמה שהיה ברור לכל שהיא מהווה סכנת חיים. לאחר שהניסוי התחיל, בכל פעם שהתלמיד טעה, הנסיין הורה למשתתף להגביר את רמת ההלם החשמלי. חשוב לציין כי התלמיד לא באמת קיבל שוקים חשמליים אלה שיחק תפקיד בו הוא הגיב לשוקים, וככל שהם גברו כך גברו תגובותיו, צעקותיו ותחנוניו. "המורה" יכול היה לשמוע את התגובות. כאשר הרמה של השוקים החשמליים הגיעה ל"הלם חזק במיוחד" התלמיד הפסיק להגיב. הרבה מהנבדקים בשלב זה או אחר התחילו למחות על הלך המחקר וחלקם אף ביקשו שהנסיין יזמין עזרה רפואית. ציות לסמכות במחקר זה נמדד על ידי מקסימום הפעמים שבהם הנבדקים נתנו למשתף הפעולה שוקים חשמליים לפני שסרבו להמשיך {{הערה|שם=מקור 13|13. Milgram, S. (1965). Some Conditions of Obedience and Disobedience to Authority. Human Relations, 18, 5776-. DOI: 10.1177/001872676501800105.}}. נמצא כי 65% מהנבדקים המשיכו לציית לנסיין עד סוף הניסוי. מילגרם המשיך לעשות וריאציות על ניסוי זה כאשר כל פעם הוא שינה משתנה אחר בסיטואציה כדי לבחון האם באמת הסביבה היא זו המשפיעה על ציות. בכל פעם הוא קיבל תוצאות שונות אך גבוהות ומצא כי שיעור הציות אצל נשים דומה לאילו של הגברים. ציות לסמכות נכלל תחת השפעה אינפורמטיבית אך לעיתים כולל השפעה נורמטיבית (למשל בסירוב לציות).
ישנם גורמים המשפיעים על רמת הציות: המרחק הרגשי מהקורבן, קרבה למקור הסמכות ,הלגיטימיות והיוקרה של מקור הסמכות והשפעתם של אחרים.
==== המרחק מהקורבן ====
נמצא ממחקריו של מילגרם שככל שהמרחק מהקורבן גדל ככה רמת הציות תעלה וככל שהמרחק מהקורבן קטן כך רמת הציות קטנה {{הערה|שם=מקור 3}}{{הערה|שם=מקור 6}}. למשל ניתן לראות אפקט זה בהבדל בין הציות של טייסים לבין חיל הרגלים הרואים פנים אל פנים את האויב.
==== קרבה למקור הסמכות ====
גורם נוסף המשפיע על רמת הציות הוא הקרבה למקור הסמכות. אם מקור הסמכות נמצא קרוב כך תגדל רמת הציות וככל שמקור הסמכות נמצא רחוק (מרחק פיזי, למשל נמצא במדינה אחרת), כך רמת הציות יורדת {{הערה|שם=מקור 14| Milgram, S. (1974). Obedience to authority: An experimental view. New York: Harper & Row.}}.
==== הלגיטימיות והיוקרה של מקור הסמכות ====
אם האדם חושב שמי שנותן לו את ההוראה או הפקודה הוא אינו אדם בעל הסמכות הלגיטימי, הוא לרוב לא יציית לו {{הערה|שם=מקור 3}}.
==== השפעת אחרים ====
כאשר ישנו אדם נוסף שיסרב לבצע פקודה או הוראה ממקור הסמכות, כך תגדל הסבירות שהפרט יסרב גם הוא לבצע פעולה שהוא אינו מסכים איתה {{הערה|שם=מקור 6}}.
=== הסכמה/ קבלה ===
סוג נוסף של קונפורמיות: התנהגות מתוך אמונה והסכמה עם הלחץ החברתי. זוהי התנהגות קונפורמית המגיעה עקב הפנמה כנה של המציאות החברתית {{הערה|שם=מקור 3}}. היא מתרחשת בדרך כלל על ידי השפעה אינפורמטיבית. ניתן לומר כי האדם מאמץ את ההתנהגות מכיוון שהיא מתגמלת אותו. התגמול הפנימי שבהפנמה נובע מעצם האימוץ של ההתנהגות החדשה {{הערה|שם=מקור 10}}. הסכמה והפנמה הן המטרות העיקריות של הורים, מורים, מחנכים, פוליטיאים ואנשי פרסום. הם שואפים לשנות את עמדותינו הפרטיות ולא רק את התנהגותינו הפומבית, בדרך שבה השינוי יישאר לטווח הארוך. ישנן טכניקות ותאוריות רבות המנסות להסביר מדוע הפרט עובר הפנמה וקבלה {{הערה|שם=מקור 6}}.
== תנאים המנבאים קונפורמיות ==
ישנם מצבים המעודדים קונפורמיות יותר מאחרים.
=== תרבות ===
ערכים תרבותיים נמצאו כמשפיעים על קונפורמיות. סטנלי מילגרם מצא שאינדיבידואלים בנורבגיה (שהינה תרבות קולטיביסטית) מפגינים רמות גבוהות יותר של קונפורמיות מאשר אינדיבידואלים מצרפת (אשר הינה תרבות אינדיבידואליסטית) {{הערה|שם=מקור 15|15. Milgram, S. (1961). Nationality and conformity. Scientific America, 205, 45-51.}}. באופן דומה, ברי שחקר שתי אוכלוסיות שונות - בני הטמנה (ממערב אפריקה הנחשבים כקבוצה קולקטיביסטית) והאינואיטים (צפון אמריקה, מה שנקרא בעבר אסקימואים הנחשבים כקבוצה אינדווידואליסטית)- מצא שבני הטמנה מתנהגים באופן יותר קונפורמי מהאינואיטים כשהם נחשפים למטלות המעודדות קונפורמיות {{הערה|שם=מקור 16| Berry, J. W. (1967). Independence and conformity in subsistence-level societies. Journal of Personality and Social Psychology, 7, 415–418. doi:10.1037/h0025231}}.
=== מגדר ===
נורמות חברתיות לעיתים מבססות הבדלים מגדריים. חוקרים מדווחים על הבדלים באופן בו גברים ונשים מתנהגים באופן קונפורמי ביחס להשפעה חברתית זו {{הערה|שם=מקור 17|Cooper, H. M. (1979). Statistically combining independent studies: A meta-analysis of sex differences in conformity research. Journal of Personality and Social Psychology, 37, 131–146. doi:10.1037/0022-3514.37.1.131.}}. למשל, נשים ניתנות לשכנוע יותר בקלות ועל כן גם יותר קונפורמיות בסיטואציות של לחץ חברתי מגברים {{הערה|שם=מקור 18|Eagly, A. H & Carli, L. L. (1981). Sex of researchers and sex-typed communications as determinants of sex differences in influenceability: A meta-analysis of social influence studies. Psychological Bulletin, 90, 1–20. doi:10.1037/0033-2909.90.1.1.}}. הבדלים בהתנהגות מגדרית נובעים מהחיברות שבני אדם עוברים, משמע מהדרך שבה החברה מחנכת אותנו. הסיבה בגינה החיברות לנשים וגברים הינו שונה היא השוני התפקידים החברתיים של גברים ונשים מימי קדם. נשים לרוב לומדות להיות פייסניות ופשרניות וגברים לומדים להיות יותר עצמאים {{הערה|שם=מקור 19|Eagly, A. H. (1987). Sex differences in social behavior: A social role interpretation. Hillsdale, NJ: Erlbaum.}}.
=== גיל ===
הגיל הינו גורם משפיע על התנהגות קונפורמית כך שככל שהגיל עולה כך הקונפורמיות פוחתת. בגילאים צעירים ילדים זקוקים לאישור והכרה חברתית גדולה יותר מידי קבוצת השווים, על כן חלק מהילדים והמתבגרים מתנהגים באופן קונפורמי כדי לחוש שייכות ולהתקבל על ידי הקבוצה {{הערה|שם=מקור 6}}. למשל, ממחקר על ילדים ומתבגרים אוסטרלים בין הגלאים 3-17, נמצא שהקונפורמיות יורדת עם הגיל {{הערה|שם=מקור 5}}. במחקר נוסף שבחן אנשים בין הגלאים 18-91 מצא שהמשתתפים המבוגרים יותר, הפגינו פחות קונפורמיות לעומת המשתתפים הצעירים {{הערה|שם=מקור 20|Pasupathi, M. (1999). Age differences in response to conformity pressure for emotional and nonemotional material. Psychology and aging, 14, 170–174. doi:10.1037/0882-7974.14.1.170.}}.
=== גודל הקבוצה ===
למרות שנראה הגיוני שלחץ לקונפורמיות יעלה ככל שהקבוצה תגדל, בניסויי מעבדה התברר שלקבוצה הקטנה השפעה גדולה על חבריה. במחקרים שנעשו בהתבסס על מחקריו של אש נמצא כי קבוצה המונה בין שלושה לחמישה משתתפים תעורר קונפורמיות גדולה יותר מאשר השפעה של אדם אחד או שניים. אבל הגדלת מספר האנשים מעל לחמישה אינה משנה במידה משמעותית את מידת הקונפורמיות {{הערה|שם=מקור 3}} קונפורמיות זו מתרחשת בגלל שלאנשים יש נטייה להאמין שפירוש הסיטואציה של אנשים אחרים במצבים שאינם חד משמעיים הינה יותר נכונה משלהם (השפעה נורמטיבית) {{הערה|שם=מקור 6}}. גם במצבים בהם הקבוצה טועה באופן שהוא מובהק, הקונפורמיות תהיה מושפעת מהשפעה נורמטיבית כפי שקרה בניסויים של אש.
=== לכידות קבוצתית ===
זוהי תחושת ה"אנחנו" וכמה ובאיזו מידה חברי הקבוצה מחוברים וקשורים זה לזה באופן הדדי. ככל שהלכידות הקבוצתית גבוהה יותר, כך גדלה ההשפעה של הקבוצה על החברים בה. נטיית האדם היא לדבוק בקבוצתו (לחשוב מה שחברי הקבוצה חושבים ולעשות את מה שחברי הקבוצה עושים). למשל, בניסוי שבדק את הקשר שבין דמיון קבוצתי להעדפה מוסיקאלית, נמצא שלאחר שנאמר לאנשים שאנשים הדומים להם העדיפו יצירה מוסיקלית מסויימת, גם הם העדיפו את אותה היצירה. נוסף על כך, נמצא שהם לא אהבו יצירה כשאנשים השונים מהם אהבו {{הערה|שם=מקור 21|Hilmert, C. J., Kulik, J. A., & Christenfeld, N. J. S. (2006). Positive and negative opinion modeling: The influence of another's similarity and dissimilarity. Journal of Personality and Social Psychology, 90, 440-452. http://dx.doi.org/10.1037/0022-3514.90.3.440}}. באופן דומה, דעה של מישהו מקבוצה אחרת תשפיע עלינו פחות מדיעה של מישהו מהקבוצה שלנו גם אם דעתו היא דעת מיעוט. לדוגמא, הטרוסקסואל התומך בזכויות ההומוסקסואלים ישפיע יותר על דעת הטרוסקסואלים מאשר הומוסקסואל שישמיע טענות דומות {{הערה|שם=מקור 3}}.
==ראו גם==
שורה 43 ⟵ 82:
* [http://clickit.ort.org.il/files/txt/560557335/603370648.htm#co כיצד משפיעה הקבוצה על החבר בה]
* [https://sites.google.com/site/sastag/articles/taming-mammoth-let-peoples-opinions-run-life איך להפסיק להיות מושפעים מדעותיהם של אחרים]
==מקורות==
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
| |||