משתמשת:Hanay/שירת החשק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
|||
שורה 27:
השירים העבריים העוסקים באהבת נערים הפתיעו את ראשוני החוקרים שעסקו בשירה העברית בספרד בעת החדשה. הם לא העלו על הדעת את האפשרות שמשוררים נודעו כגדולי [[תורה]] בדורם, כר' שמואל הנגיד או [[ר' יהודה הלוי]], יכתבו על אהבה אסורה זו. משום כך ניסו לפרש את שירי האהבה הללו כשירי ידידות העוסקים באהבה רוחנית לחברים בלבד, תוך התעלמות מן הביטויים החושניים המובהקים שבהם. מצד שני, שירים שונים המדברים על ה'צבי' כשירים המופנים אל נערות, והשימוש בלשון זכר נעשה בהם מסיבות טכניות או קישוטיות.{{הערה|שם=אליצור, שירת החול, 79–89}}
יש שירי ידידות הכתובים בסגנון קרוב לזה של שירי החשק. ציורים מעולם החשק מופיעים לא מעט ב[[שיר שבח|שירי שבח]] שונים, ומשורר המכריז על אהבתו, ידידותו ונאמנותו למהולל עושה זאת לעתים בלשון דומה לזו שהוא שם בפי החושקים בשיריהם. בכמה מקרים אף קשה להכריע אם שיר חשק או שיר ידידות לפנינו, ושירים הנראים במבט ראשון כשירי חשק מתוארים לפעמים בכותרות שבכתבי היד כשירי ידידות. משום כך אנו מוצאים לפעמים ערבוב בין התחומים במהדורות השירים הערוכות על-פי נושאים: ב[[דיואן (ספרות)|דיואן)]] של ר' יהודה הלוי במהדורת [[ח' בראדי]] נכללו בין שירי השבח כמה שירים הנראים לנו היום כשירי חשק, רק משום שבראדי לא העלה על הדעת בשעתו שר' יהודה הלוי יכתוב שיר אהבה המוקדש לנער.{{הערה|שם=אליצור, שירת החול, 79–89}}
כיוון שני שבו ניסו החוקרים לבאר את שירי האהבה אל הצבי היה, כאמור, הטיעון שבשירי חשק רבים משתמשים המשוררים בלשון זכר כאשר כוונתם לנקבה. אפנה מסוג זה אכן מתועדת בשירה הערבית, והיא חוזרת בתרבויות אירופיות מאוחרות יותר, כגון בשירת ה[[טרובאדור]]ים ב[[פרובאנס]], בשירה הערבית קשורה אפנה זו במנהג שהיה קיים בספרד, להלביש את המשרתות במשתאות בבגדי גברים וכאילו לטשטש בדרך זו את מיניותן – דווקא כדי להפכן למושכות יותר. ואכן, ישנם שירי חשק עבריים שאינם מתפרשים אלא אם נבין שהצבי המתואר בהם איננו אלא נערה.{{הערה|שם=אליצור, שירת החול, 79–89}}
| |||