איסר לובוצקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט: הסרת קובץ:עטיפת_הספר_לא_דרכי_האחרונה.png - נמחק מוויקישיתוף ע"י Sealle עם הסיבה: Missing essential information such as license, [[:c:COM:PERM... |
מ מקורות ותוספות |
||
שורה 33:
===פלישת גרמניה לברית המועצות===
בשנת [[1941]] פלשה גרמניה ב[[מבצע ברברוסה]] ל[[ברית המועצות]] ותוך ימים ספורים כבשה את וילנה. בעיר הוקם ה[[גטו]]. יהודים נתפסו לעבודות כפייה ונלקחו באקציות מהגטו להשמדה ב[[פונאר]]. איסר ואחיו יצחק נמלטו מהגטו לפני אחת האקציות ושבו אליו כעבור זמן. לובוצקי הצטרף ל[[ארגון הפרטיזנים המאוחד]] (פפא"ו ; FPO), המחתרת החשאית שקמה בגטו ופעלה נגד הגרמנים. בתמיכת מפקדיו במחתרת גויס לתפקיד במשטרה הפלילית של הגטו על מנת לאסוף מודיעין. הוא נאסר על ידי המשטרה המקומית ופגש בתא המעצר את [[יוסף גלזמן]], [[נציב בית"ר]] בליטא ומראשי המחתרת. גלזמן הסביר לו על מטרות המחתרת ושיתף אותו בתוכניות חשאיות נוספות. לאחר שחרורו הגביר את פעילותו במחתרת. ביום חיסול [[גטו וילנה]], בספטמבר 1943, נפתח [[מרד]] מצומצם ולובוצקי יצא מהגטו יחד עם קבוצה של כ-100 פרטיזנים בפיקודו של [[אבא קובנר]] דרך תעלות ה[[ביוב]] והצטרף לפרטיזנים שפעלו ב[[יער]]ות הסביבה{{הערה|1= עמיעד טאוב, [http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=56809951.jpg&msgid=56809951 בין תקומה לגבורה], [[מצב הרוח]], גליון 431, 28 באפריל 2017.}}.
לובוצקי חי ב[[גדוד]] פרטיזנים ביערות רודניקי, והשתתף בתקיפות על שיירות גרמניות ופשיטות על כפרים מקומיים{{הערה|[[ליאת רגב]],
[https://www.youtube.com/watch?v=YD7Q-zL9g2Q ראיון עם ד"ר עשהאל לובוצקי על סיפורו של סבו הפרטיזן איסר לובוצקי], "סידורים לשבת", [[רשת ב']], 21.4.2017. {{הקלטה}}}}. אחותו ניוסה, היחידה ששרדה מבני משפחתו, לחמה עימו כפרטיזנית. באחד הקרבות, ב-3 במאי 1944, נפגע מ[[קליע]] ב[[רגל]]ו, ה[[טראומה גופנית|פצע]] הזדהם, [[חום הגוף|חום גופו]] עלה וחבריו הפרטיזנים חזו את מותו ואף כרו [[קבר]] עבורו. אולם אחות יהודיה פרטיזנית טיפלה בו בתחבושות עלים וב[[תרופה|תרופות]] שנלקחו ממשלוח גרמני והצילה את חייו{{הערה|1= יעל רייף, [http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/52082831.pdf הגורל מצלצל פעמיים], [[מעריב]], 15 באוגוסט 2012.}}. לימים בנה ה[[רופא]] של אותה [[אחות]] טיפל בנכדו של לובוצקי, עשהאל{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=Oqz4kL3B860 עשהאל לובוצקי מספר על סגירת המעגל ההיסטורית], [[גלי ישראל]]. {{וידאו}}}}, שנפצע ב[[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|1=עשהאל לובוצקי, '''[[מן המדבר והלבנון]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמוד 193.}}.
לובוצקי השתתף בכיבוש וילנה יחד עם כוחות [[הצבא האדום]]. לאחר שהגרמנים נסוגו גויס לשירות במשטרה החשאית של המשטר הסובייטי{{הערה|1= איילת שליסל, [http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=56808445.jpg&msgid=56808445 אחד על אחד - ד"ר עשהאל לובוצקי], [[גילוי דעת (עלון שבת)|גילוי דעת]], גליון 354, 16 ביוני 2017.}}, ה[[נ.ק.ו.ד.]], בזכות שליטתו בשפות האזור ועלה בדרגות הקצונה בין היתר בזכות משימת התקפה נגד טרוריסטים עליה פיקד. לימים קיבל על פעולה זו [[מדליה]] - "פרטיזן של מלחמת השחרור".
בשנת [[1945]] עלה בידו להשתחרר מהשירות ולשוב ל[[פולין]], שם נתמנה להיות ראש ארגון הבריחה בפולין מטעם [[בית"ר]]. לובוצקי ארגן כמה ספינות מעפילים ל[[ארץ ישראל]], ולאחר ששמע כי מלבד אחותו ניוסה, כל משפחתו נספתה עלה גם הוא בספינה מ[[רומניה]] לארץ ישראל.
===פעילותו באצ"ל===
בישראל השלים לובוצקי את לימודי המשפטים שלו ב[[תל אביב]], סיים אותם בהצטיינות ועבד למחייתו. זמן קצר לאחר הגעתו הוא נפגש בדירת מסתור עם [[מנחם בגין]] אותו הכיר עוד מתנועת [[בית"ר]] ומהתקופה בה בגין היה פליט בווילנה והסתתר בבית הוריו של לובוצקי. בגין ביקש ממנו לזנוח את עבודתו ומינה אותו כקצין גיוס ארצי של ה[[אצ"ל]]{{הערה|1= איתמר מרילוס, [http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=56809948.png&msgid=56809948 מהפרטיזנים לאצ"ל], [[שביעי]], גליון 254, 28 באפריל 2017.}}. בתפקידו זה גייס כאלפיים חברי אצ"ל חדשים, ובמקביל היה ראש קבוצה ב[[רמת גן]]. באחת מהפעולות נעצר על ידי [[הבולשת הבריטית]] ועמד ל[[משפט (דין)|משפט]]. הוא ניצל את ידיעותיו המשפטיות ויצא זכאי בטענה שהתובע לא הביא ראיות לכך שהאצ"ל הוא [[ארגון טרור]]. כיוון שידע שייעצר במהרה במעצר מנהלי על ידי הבולשת הבריטית, חמק מ[[בית המשפט]], שינה את [[זהות]]ו והחליף את [[כתובת (מען)|כתובתו]].
לובוצקי השתתף ב[[התקפת שדות התעופה הבריטיים|התקפת האצ"ל על שדה התעופה הבריטי בלוד]], וב[[התקפת האצ"ל על יפו]].
שורה 56:
אחותו, ניוסה, שרדה את מלחמת העולם השנייה, נישאה לד"ר גרישה דלוגי וחיה ב[[ניו יורק]]. איסר לובוצקי נישא לרבקה (לבית משפחת בליזובסקי), [[ניצול השואה|ניצולת השואה]] ש[[ההעפלה|העפילה]] לישראל ונולדו להם ארבעה ילדים. בנם, [[אלכס לובוצקי]], הוא [[פרופסור]] ל[[מתמטיקה]] וכיהן כ[[חבר כנסת]], ובנם [[ד"ר]] [[יצחק לובוצקי]] הוא [[שופט]] בבית הדין לעבודה ב[[תל אביב]]. בתם שושנה ויילר ובנם מרדכי לובוצקי הם [[רופא]]ים.
איסר לובוצקי נפטר ב-[[27 בפברואר]] [[2009]]. על מצבתו נחקקו המילים: משפטן ואיש ספר, חבר בית"ר ומחתרת גטו וילנה, פרטיזן לוחם האצ"ל, מפעילי המחנה הלאומי בא"י{{הערה|עשהאל לובוצקי, '''לא דרכי האחרונה''', [[הוצאת ידיעות ספרים]], 2017. ''אחרית דבר'', עמוד 208.}}.
==לא דרכי האחרונה==
[[File:עטיפת הספר לא דרכי האחרונה.png|thumb|עטיפת הספר '''לא דרכי האחרונה - סיפורו של איסר לובוצקי''', בהוצאת [[ידיעות ספרים]]]]
'''לא דרכי האחרונה - סיפורו של איסר לובוצקי''' הוא [[ספר]] [[ביוגרפיה|ביוגרפי]] שנכתב על תולדות חייו של איסר לובוצקי בידי נכדו, ד"ר [[מן המדבר והלבנון#מחבר הספר|עשהאל לובוצקי]], בעריכת ד"ר טלי וישנה.
הספר [[יצא לאור]] בשנת [[2017]] ב[[הוצאת ספרים|הוצאת]] [[ידיעות ספרים]], בשיתוף [[מרכז מורשת מנחם בגין]].
שורה 76 ⟵ 77:
==לקריאה נוספת==
*
* [[חיים לזר-ליטאי]], '''חורבן ומרד''', מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, 1988.
* [[חיים לזר-ליטאי]], '''בית"ר בשארית הפליטה: 1945–1948'''; מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, 1997.
* [[יוסף קיסטר]], '''עולם שכולו טוהר - לדמותו של ישראל אפשטיין (גונדר אביאל)''', הוצאת [[מרכז מורשת מנחם בגין]], 2013.
* יעקב מרקוביצקי, '''לקסיקון אצ"ל''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] וברית חיילי האצ"ל, 2005
*
==קישורים חיצוניים==
* [[מן המדבר והלבנון#מחבר הספר|עשהאל לובוצקי]], [http://www.ybook.co.il/book/6944/%D7%9C%D7%90-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 '''לא דרכי האחרונה - סיפורו של איסר לובוצקי'''], באתר [[ידיעות ספרים]]
* רחל אינגבר, [http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/884/010.html הטיפול עובר במשפחות], [[nrg מעריב]]
*[http://www.youtube.com/watch?v=X4myqSIyIUs שיקומו של קצין צה"ל], אתר יוטיוב {{וידאו}}
| |||
