הסזון – הבדלי גרסאות

האצ"ל סירב לחדול מפעולה נגד הבריטים. [[מנחם בגין]] הורה לאנשיו לא להגיב באלימות כלפי ה"הגנה", כדי למנוע מלחמת אחים. בעיתונות של הימין גונו החטיפות בחריפות ובין השאר נטען שהאנשים נחטפו בידי [[קו קלוקס קלאן]] ארצישראלי{{הערה|{{המשקיף||יהושע וורקר חזר לביתו|1945/01/21|00412}}}} ועונו באותם עינויים בהם השתמש ה[[גסטפו]]{{הערה|{{המשקיף||רשימות|1945/04/16|00309}}}}.

החטיפות זכו לגינוי מימין{{הערה|{{דבר||מועצת עירית פתח תקווה מגנה את החטיפות|1945/01/29|00405}}}}, אך גם מאישים בשמאל, כמו [[אליעזר פרי (פרלסון)]]{{הערה|{{על המשמר||עת"א שומעת שאלות ותשובות|1945/01/08|00407}}}}. ראשי הסוכנות היהודית הגיבו באופן עלום לשאלות בנושא. בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]] הוצגו החטיפות כ"תעלומה", עם ציון שהטיפותשהחטיפות אינן קשורות לבחירות{{הערה|{{דבר||מעשה חטיפה שני בירושלים|1945/01/01|00113}}}}. [[משה שרת]] אמר: "החטיפות הן עניין מסתורי וכנראה חלק מהקמפניה האנטי-טרוריסטית והטרוריסטית"{{הערה|{{המשקיף||שרתוק על החטיפות|1945/01/16|00400}}}}. העיתונים של השמאל לא יצאו להגנת החטיפות, אולם העתק של מאמר של [[עזריאל קרליבך]] ב[[ידיעות אחרונות]] שטען שעדיף שבטרוריסטים יטפלו יהודים מאשר גויים הופץ בתל אביב באלפי עותקים{{הערה|{{המשקיף||"ידיעות אחרונות" ועורכו בשרות החוטפים|1945/01/29|00400}}}}. מימין גינו גם את השתיקה של מוסדות [[הסוכנות היהודית]] ו[[הוועד הלאומי]] על החטיפות{{הערה|{{על המשמר||שאיתות|1945/02/20|00400}}}}.