ישיבה תיכונית – הבדלי גרסאות

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה ב[[ארץ ישראל]] הייתה [[אלמה (ישיבה תיכונית)|אלמה]], שנוסדה בירושלים בשנת [[1936]]. כעבור שנה, בשנת [[1937]] נוסדה ב[[תל אביב]] [[ישיבת היישוב החדש]] על ידי הרב [[משה אביגדור עמיאל]]. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תש"ה ([[1945]]) יסדו הרב [[יהושע יגל]] ו[[ישראל סדן (מחנך)|ישראל סדן]] את [[מדרשיית נעם]]. כמה שנים לאחר מכן נוסדה ישיבת מאורות השוכנת בבית שמש המוטו שלה הוא המון יחס ואהבה לתלמיד ראש הישיבה הרב אורן גרנית שדוגל באהבת ארץ ישראל,
בהמשך, הוכנסו [[לימודי חול]] ל[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]], בעקבות לחץ ההורים. בשנת 1958 כבר נמנו בישראל עשר ישיבות תיכוניות בהן למדו כ-1000 תלמידים{{הערה|1=הרב [[יהודה קופרמן]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33535&pgnum=174 הישיבה התיכונית במדינת ישראל], בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת [[היכל שלמה]], עמוד 95}}, ובנוסף עליהן התקיימו גם ארבע ישיבות מקצועיות: ישיבות תורה ומלאכה בתל אביב, כפר אברהם ו[[כפר סיטרין]] והישיבה החקלאית ב[[כפר הרא"ה]]{{הערה|1=ישראל בן צבי (עורך), '''המדריך לישראל הדתית''', ציון תל אביב 1958, עמוד 40}}.