פסולת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
PelicanTwo (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לדשן |
||
שורה 27:
#'''ערך היסק''' – בעת שריפת פסולת מוצקה משתחרר חום רב. כמות החום (האנרגיה) שניתן להפיק משריפת ק"ג פסולת מציינת את ערך ההיסק. יחידות ערך ההיסק הן קילו קלוריות לק"ג (ק"קל/ק"ג). מקובל לשרוף את האשפה במשרפות מיוחדות ולנצל את החום הרב שמשתחרר לצורך הפקת אנרגיה חשמלית באמצעות יצירת קיטור והעברתו לטורבינה. לכן חשוב לדעת את ערך ההיסק של הפסולת. ערך זה תלוי בכמות החומרים הדליקים שבפסולת (נייר, קרטון, עץ, חומרים אורגניים) ובכמות המים שבפסולת (אידוי המים צורך אנרגיה).ערך היסק גבוה יתקבל ככל שכמות החומרים הדליקים תהיה גבוהה יותר וכמות המים נמוכה יותר. ערך ההיסק של הפסולת בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות כמו למשל ארצות הברית בשל האחוז הגבוה של חומרים אורגנים בפסולת ובשל תכולת המים הגבוהה שבפסולת.
#'''אי יציבות וריחות''' – שיירי המזון מוכרים למפרקים בטבע ולכן הם מפורקים בפירוק אירובי כאשר הם על פני ערימות הפסולת (שם יש חמצן), ובפירוק אנאירובי כאשר הם בתוך ערימת הפסולת (שם אין חמצן).
בפירוק אירובי נוצרים גזים, בעיקר פחמן דו-חמצני (CO<sub>2</sub> ) ומים (H<sub>2</sub>O), שאינם גורמים למטרדים, ותוך מספר שבועות מתקבלים חומרים יציבים יחסית המשמשים כחומרי [[דשן]].
לכן, צריך לאוורר ולערבל את ערימות האשפה על מנת לאוורר אותן ולהכניס לתוכן אוויר. לצורך פירוק אירובי צריך לשמור על תנאי רטיבות, טמפרטורה ואוורור מתאימים.
בפירוק אנאירובי נוצרים גזים שונים, רעילים ובעלי ריח חריף כמו: אמוניה (NH<sub>3</sub>), מימן גופרי (H<sub>2</sub>S), ומתאן ((CH<sub>4</sub>, העלולים לסכן בני אדם ובעלי חיים. נוסף לכך, גז המתאן הוא גז דליק העלול לגרום להתלקחותן של שריפות בערימות הפסולת.
| |||