עוולת גרם הפרת חוזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נמתין לחוות דעת של מישהו קצת פחות מעורב בתיק
שורה 120:
*'''ליבוביץ נ' אליהו בע"מ ואח'''' - פס"ד זה שניתן בשנת [[1989]] מתמקד ביסוד [[#גרימת הפרתו|גרימת ההפרה]], ודן בשאלה האם הפרה צפויה שטרם ארעה מספיקה לביסוס היסוד. בפס"ד זה נקבע כי השערה או הנחה בדבר אפשרות הפרת החוזה איננה מספיקה על מנת גיבוש יסוד ההפרה של העוולה.
*'''אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד''' - פס"ד זה שניתן בשנת [[2002]] עוסק בשאלה האם גורם מתערב, שגרם לצד לחוזה להפעיל את זכותו החוקית לביטול, נחשב כגרם הפרת חוזה. בית המשפט קבע כי מכיוון שהחוזה בוטל כדין, לא נתקיימה למעשה הפרה ולכן לא התגבש יסוד [[#הפרתו של החוזה|הפרתו של החוזה]] הנדרש לגיבושה של העוולה.
*'''שוקר נגד אינספקס''' - בשנת 2017 בתיק [http://elyon1.court.gov.il/files/17/500/052/O03/17052500.O03.htm 5250/17] קבע שופט העליון נועם סולברג הלכה בניגוד לחוק. תמציתה של ההלכה שמעוול בגרם הפרת חוזה חייב להיתבע וחייב להתגונן בכתב הגנה בניגוד לחוק ובניגוד לסעד האפשרי על פי חוק. כמו כן קבע, שהזמנתו של עד מעוול בגרם הפרת חוזה, לשם בקשת סעד ממנו, אינו עד לבירור הליך תביעה ואין לזמנו לעדות. נפקא מינה מהלכת "שוקר" שיש לתבוע כפל מלכתחילה , גם את המעוול בעוולת גרם וגם את מפר החוזה, מה שגורם לכפל תיקים ועומס, כאשר המחוקק הציב אלטירנטיבה לייעול המערכת וקבלת סעד בהליך קצר יותר.
 
===פסיקת בתי משפט מחוזיים===