קתרין מקינון – הבדלי גרסאות

מקינון החלה להתעניין בסוגיות הנוגעות להטרדה מינית כאשר שמעה שעוזרת מינהלה ב[[אוניברסיטת קורנל]] התפטרה לאחר שסירבו להעבירה כשהיא התלוננה על ההתנהגות המטרידה מצד הממונה עליה, ונמנעו ממנה הטבות של מובטלת מכיוון שהיא התפטרה בשל סיבות "אישיות".{{הערה|1=לפי מאמר שפירסמה דבורה דינר במרץ-אפריל [[2006]] של Legal Affairs}}

 

 

בספרה טוענת מקינון כי הטרדה מינית היא אפליה מינית מכיוון שהמעשה מעצים את חוסר השוויון החברתי של נשים לעומת גברים (ראו לדוגמה עמ' 166-118; 174). היא מבחינה בין שני סוגים של הטרדה מינית (ראו עמ' 42-32): האחד הוא "דבר תמורת דבר", והכוונה היא להטרדה מינית שבה נעשים כנועים תמורת אפשרות תעסוקה (עמ' 32); והשני הוא מצב קבוע של הטרדה בעבודה (עמ' 32). בשנת [[1980]] עקבה הוועדה להזדמנות תעסוקה שווה אחר הרעיון שהתוותה מקינון, ואימצה הנחיות האוסרות על הטרדה מינית, הן על בסיס "דבר תמורת דבר" והן ביחס להטרדה היוצרת סביבת עבודה עוינת.