רבי מאיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Snfdfk (שיחה | תרומות)
←‏רבותיו: ויקיזציה
Snfdfk (שיחה | תרומות)
שורה 28:
רבי מאיר היה בין החכמים שייסדו מחדש את ה[[סנהדרין]] ב[[אושא]], לאחר שנעקרה ונסגרה ב[[יבנה]], בעקבות המרד.{{הערה|ראה שיר השירים רבה, פרשה ה, פרק ב}} ב[[תלמוד|תלמוד הבבלי]] מתואר כי שם מונה להיות ה'חכם',{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת [[s:הוריות_יג_ב|הוריות דף יג,עמוד ב]]}} תפקיד שמהותו לא הובררה.
 
רבי מאיר אמנם נחשב למחמיר בעמדתו ההלכתית, אך גישתו כלפי עמדות וקולות אחרים, שאינם מהעולם הרבני, הנה סובלנית וקשובה. הוא ניהל שיחות עם [[פילוסוף|פילוסופים]],{{הערה|ראה רות רבה, [[s:רות_רבה_ב_יג|ח, יג]]}} ומוזכר כי היה מושל [[משל|משלים]], [[סוגה|ז'אנר]] מוכר בעולם ההגות [[רומא העתיקה|הרומאי]].{{הערה|שם=:1|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, [[s:סנהדרין_לח_ב|דף לח, עמוד ב]].}} הוא מוזכר גם כמי שנשלח לנהל שיחות עם הרומאים ב[[רומא|רומי]]. עובדה נוספת התורמת להתרשמות כי עמדתו הייתה פתוחה וסובלנית, היא הישארותו נאמן ותלמיד לרבו [[אלישע בן אבויה]] גם לאחר שיצא זה לתרבות רעה, וכונה בגנאי "אחר".{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, [[s:חגיגה_טו_א|דף טו, עמוד א]] ו[[s:חגיגה_טו_ב|עמוד ב]]}}. (אמנם לפי מקורות מסוימים הייתה תוכניתו לנסות ולהחזירו בתשובה, אך גם בהם ניכר כי לא הייתה זו כוונתו היחידה){{הבהרה|מי?}}.
 
יחסו לאנשים פשוטים, שכונו באותם ימים [[עם הארץ|עמי ארצות]], היה מורכב: מחד, החמיר ביחסו אליהם ותבע שלא לסעוד אצלם, מאחר שלא הקפידו בדרך כלל על [[הפרשת תרומות ומעשרות]] ולא נזהרו [[טומאה וטהרה|מטומאה]].{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה ב-ג; תוספתא עבודה זרה פרק ג הלכה ט-י}} הוא אף גינה באופן נמרץ את המשיא את בתו לעם הארץ, מחשש שהיא תהפוך לאשה מוכה,{{הערה|{{בבלי|פסחים|מט|ב}}}} וסבר שאשה הנישאת לעם הארץ הופכת לחשודה על אי קיום פרטי ההלכה, משום שהאשה מושפעת ממנהגי בעלה יותר מאשר היא משפיעה עליו.{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה יז}} מאידך, היה נוהג לעמוד בפני זקן עם הארץ.{{הערה|ירושלמי מסכת ביכורים פרק ג הלכה ג}}