גוש חלב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏איזכור במשנה: מקור נוסף
שורה 28:
ב[[משנה]] ב[[מסכת ערכין]] נכתב שמצודת החקרא של גוש חלב, נכללה בין הערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון. וכך נכתב במשנה: " עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה. ואלו הן בתי ערי חומה: שלוש חצרות של שני בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כגון קצרה ישנה של ציפורין, '''וחקרה של גוש חלב''', ויודפת הישנה, וגמלה, וחדיד, וגדוד, ואונו, וירושלים, וכל כיוצא בהן." ( פרק ט' י') המשמעות של היות העיר בעלת חומה היא לגבי גאולת הקרקע ב[[שנת היובל]] החלה רק על בתים בעיר חומה. בימי בית שני נוספה לכך משמעות לגבי מועד קריאת [[מגילת אסתר]].
 
סוקרי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]], שפעלה בין השנים [[1871]]–[[1878]] ב[[ארץ ישראל]], מצאו שרידי [[בית כנסת]] בראש גבעת הכפר. הם סברו כי הגבעה היא "החקרא הקדומה של גוש חלב". עליה מצויה היום [[כנסייה|כנסית]] מר בוטרוס. ליד הכנסייה מצויים שרידים עתיקים. לדברי תושבי הכפר, בבנין הכנסייה, שולבו שרידים רבים של בית כנסת בקירותיה{{הערה|שם=ilan}}.{{הערה|אודות גילוי זה ראו גם: [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=36891#p=36&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= מכתב מהקונסול האוסטרי בצפת אל הסופר הנודע מר אליעזר רוקח ע"א התגלית מגוש חלב, התרל"א], בתוך: פנקס ירושלים ([[פנחס גרייבסקי]]), באתר [[HebrewBooks]]}}
 
=== שבחי גוש חלב ===