מבצע לוט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תיקון קישור, קישורים פנימיים |
||
שורה 4:
==רקע==
חלקו המזרחי של הנגב מבאר שבע והלאה, אשר הוקצה למדינה היהודית ב[[תוכנית החלוקה]], היה שומם כמעט מתושבים, ובנוסף, ריק כמעט מכוחות צבאיים.
עם כיבוש [[באר שבע]] ב[[מבצע יואב]]{{הערה|חלק זה של המבצע נקרא [[מבצע משה]]}}, שאפה ישראל לנצל את ההצלחה, ולהרחיב את תחומי שליטתה דרומה ומזרחה מבאר שבע. דחיפה לכך נתן [[דוד בן-גוריון]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]], אשר שם דגש מיוחד על האחיזה במרחבי הנגב. בנוסף, לא עמד כעת שום כוח צבאי משמעותי בין [[צה"ל]] ובין [[סדום]] המנותקת, וחידוש הקשר עם סדום נראה כהמשך כמעט טבעי להצלחת מבצע 'יואב'.
כהכנה להשתלטות על שטחים אלה נערכו לאחר סיום מבצע 'יואב' סיורים אוויריים ויבשתיים באותו אזור. בין היתר, ב-3 בנובמבר 1948, יצא סיור ממנוע של הגדוד השביעי של [[הפלמ"ח]] לכיוון סדום. כוח רגלי אשר התפצל מאותו סיור פגש למחרת בראס זווירה ([[ראש זוהר]]), כוח רגלי שיצא מסדום. פגישה זו הייתה הפעם הראשונה, מאז ניתוקה, בה הגיעו ישראלים לסדום בדרך היבשה. סיור ממונע אחר, ובו שבעה סיירים ועשרים לוחמים, יצא מבאר שבע ב-14 בנובמבר, לראס זווירה, ומשם ברגל לסדום. בהמשך, חצה ברכב את ואדי פוקרה ([[נחל צין]]), והגיע ב-16 בנובמבר, בשעה 01:50, למשטרת עין חוסוב, שנמצאה נטושה. הסיור חזר לסדום, ועמו מידע מפורט אודות המשטרה והדרכים אליה.
שורה 14:
מן הצד הישראלי השתתפו שני גדודים של חטיבת 'הנגב' של הפלמ"ח, השביעי והתשיעי. אלה יועדו לתפוס את מבני המשטרה בכורנוב ובעין חוסוב, ולקיים סיורים במרחב שייתפס. בסדום המנותקת נמצא כוח בגודל מצטבר של גדוד מופחת, בקירוב, אם כי, בשל הנסיבות, ארגונו וציודו לא היו כשל גדוד. על הכוח שבסדום הוטל לתפוס את עין בידה (כיום עין הכיכר) שבקצהו הדרומי מערבי של ים המלח. מטוס קל של [[חיל האוויר]] ליווה את הכוחות.
מן הצד הערבי לא היו כוחות קבועים בשטח האמור. עם זאת, כוחות של הלגיון ישבו בכפר [[א-צאפי]] שממזרח לסדום, ב[[כרכ]], ממזרח לים המלח, וב[[עקבה]]. אלה הוציאו מדי פעם סיורים, ומיקשו את הדרך דרומה ל[[עקבה]] בעין ע'דיאן (סמוך ל[[יטבתה]] של ימינו).
==מהלך המבצע==
| |||