ארנסט מאך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ מסדר ניקיון |
||
שורה 32:
מחקריו המוקדמים עסקו ב[[אפקט דופלר]], בייחוד בתחומי ה[[אופטיקה]] וה[[אקוסטיקה]]. ב-[[1864]] התמנה ל[[פרופסור]] למתמטיקה ב[[גראץ]], וב-[[1866]] מונה גם לפרופסור לפיזיקה. במהלך תקופה זו התעניין מאך גם ב[[פיזיולוגיה]] של התפישה ה[[חוש]]ית, וזאת במסגרת התעניינותו בפילוסופיה של [[עמנואל קאנט]], שקבע שהאדם מעצב את ניסיונו (התופעות הנצפות על ידו) באמצעות ה[[סינתטי אפריורי]] (מעין חוקי בנייה) הגלום בתוכו. ב-[[1867]] התמנה מאך לראש ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לפיזיקה ניסויית ב[[אוניברסיטת קארל בפראג]].
מאוחר יותר חזר מאך לאוניברסיטת וינה, שם התמנה לפרופסור ל[[פילוסופיה אינדוקטיבית]] ב-[[1885]]. שנתיים לאחר מכן הוא לקה ב[[שבץ]] וב-[[1901]] פרש ממחקר פעיל כאשר מונה כחבר פרלמנט ב[[הפרלמנט האוסטרי|פרלמנט האוסטרי]].
מאך הלך לעולמו ב-[[19 בפברואר]] [[1916]] ב[[האאר]] (Haar) שב[[גרמניה]].
שורה 54:
להלן מספר ציטוטים מכתביו של מאך בהם הוא מסביר נקודות בפילוסופיה שלו{{הערה|ציטוטים אלה נלקחו מחיבורו "הטבע החסכוני של מחקר פיזיקלי" המובאים על ידי J. Kockelmans. Philosophy of science: the historical background. New York: The Free Press, 1968.}}:
*{{ציטוטון|כאשר התודעה האנושית, בכוחה המוגבל, מנסה לשקף בתוכה את הפעילות העשירה של העולם, שממנו היא רק חלק קטן, ושאותו לעולם לא תוכל לתפוש באופן ממצה, יש לה כל הסיבות להתקדם בחסכנות.}}▼
*{{ציטוטון|במציאות החוק תמיד מכיל פחות מהעובדה עצמה, מכיוון שהוא אינו משחזר את העובדה בשלמותה, אלא רק את ההיבט שלה שחשוב לנו. השאר מושמט במכוון או מתוך אילוץ.}}▼
▲*המטרה שהמדע הפיזיקלי הציב לעצמו היא לתאר את העובדות באופן הפשוט והחסכוני ביותר.
*{{ציטוטון|כאשר אנו מפרידים במוחנו גוף מהסביבה הניתנת לשינוי שבה הוא זז, אנחנו למעשה מחלצים מתוך שטף כל התחושות שלנו אוסף תחושות שבהם התמקדה מחשבתנו, היציבות יותר באופן יחסי מאחרות.}}▼
▲*כאשר התודעה האנושית, בכוחה המוגבל, מנסה לשקף בתוכה את הפעילות העשירה של העולם, שממנו היא רק חלק קטן, ושאותו לעולם לא תוכל לתפוש באופן ממצה, יש לה כל הסיבות להתקדם בחסכנות.
*{{ציטוטון|נניח שאנחנו רוצים לייחס לטבע את הסגולה של יצירת תוצאות דומות בנסיבות דומות, רק שאיננו יודעים כיצד למצוא אותן נסיבות דומות. אירוע בטבע מתקיים רק פעם אחת. הייצוג המנטלי הסכמטי שלנו הוא זה שמייצר דמיון בין אירועים.}}▼
▲*במציאות החוק תמיד מכיל פחות מהעובדה עצמה, מכיוון שהוא אינו משחזר את העובדה בשלמותה, אלא רק את ההיבט שלה שחשוב לנו. השאר מושמט במכוון או מתוך אילוץ.
▲*כאשר אנו מפרידים במוחנו גוף מהסביבה הניתנת לשינוי שבה הוא זז, אנחנו למעשה מחלצים מתוך שטף כל התחושות שלנו אוסף תחושות שבהם התמקדה מחשבתנו, היציבות יותר באופן יחסי מאחרות.
▲*נניח שאנחנו רוצים לייחס לטבע את הסגולה של יצירת תוצאות דומות בנסיבות דומות, רק שאיננו יודעים כיצד למצוא אותן נסיבות דומות. אירוע בטבע מתקיים רק פעם אחת. הייצוג המנטלי הסכמטי שלנו הוא זה שמייצר דמיון בין אירועים.}}
מאך כפר בקיומם של ישים תאורטיים בלתי נראים לעין כגון אטומים. מאך התנגד לתורה האטומית שהציעו [[לודוויג בולצמן]] ואחרים, מאחר שראה ב[[אטום|אטומים]] פיקציה תאורטית שלא ניתן לצפות בה בניסוי. לשיטתו, ניתן להאמין בקיומן של תופעות בלתי נראות רק כשהן מקיימות את "עיקרון ההמשכיות הסיבתית". לפי עיקרון זה, יש להאמין בישים תאורטיים או בתופעות תאורטיות רק כשהם המשך של תופעות שניתן להבחין בהן בעזרת החושים. למשל, ניתן להאמין שאובייקטים מיקרוסקופים רוטטים באותן נסיבות שבהן רוטטים אובייקטים מקרוסקופיים, גם אם במקרה של האובייקטים המיקרוסקופים לא ניתן להבחין בויברציות באמצעות העין. עיקרון זה זוכה לביקורת הן על ידי פילוסופים אמפיריציסטים והן על ידי פילוסופים ריאליסטים. הפילוסופים האמפיריציסטים טוענים שעיקרון זה לא עקבי עם המחויבות האמפיריציסטית של מאך להאמין רק בידע שבא מהחושים, משום שבעיקרון אין כל דרך לדעת באמצעות החושים אם תופעות מיקרוסקופיות אכן זהות לתופעות מקרוסקופיות. מנגד, פילוסופים ריאליסטים, המאמינים בקיומם של ישים תאורטים כדון אטומים, טוענים שישים אלו מקיימים את עיקרון ההמשכיות, או שלכל הפחות עיקרון זה עמום, משום שאובייקטים מיקרוסקופיים דומים לפחות בחלק מתכונותיהם לאובייקטים מקרוסקופיים.
שורה 90 ⟵ 88:
==לקריאה נוספת==
* [[שלוש מהפכות קופרניקניות]], [[זאב בכלר]]:
==קישורים חיצוניים==
| |||