גפת – הבדלי גרסאות

גפת זיתים היא שארית החומר הנוצר מתהליך הפקת [[שמן זית|שמן הזית]], ולכן נחשבת לפסולת.▼

בתהליך יצירת הגפת נכתשים ונטחנים הזיתים לעיסה אשר ממנה מופרד השמן, לפיכך הגפת מורכבת מזיתים כתושים ,שברי גלעיני הזית, מעט מים ושאריות שמן<ref (3)name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.olivebar.co.il/|הכותב=|כותרת=אתר חברה olivebar|אתר=|תאריך=}}</ref>. ניצולת הפקת שמן הזית עומדת על כ- 20%, דהיינו, הגפת מהווה כ- 80% מתהליך הפקת שמן הזית (<ref name=":1)">{{צ-מאמר|מחבר=שוורצפרב שחר|שם=אפיון פוליפנוליים וגלקוזידיים מגפת זית- תכונות ופעילות ביולוגית|כתב עת=עבודת גמר לתואר מוסמך בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה|עמ=4-5}}</ref>. בתהליך הפקת שמן הזית, הגפת מהווה כ- 80% והשמן מהווה 20%. בארץ נוצרים כ- 88,100 טון גפת בשנה, שמקורם ב- 301,000 דונם מטעי זיתים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מנהלת ההשקעות בחקלאות|שם=ניהול תוצרי הלוואי בחקלאות ישראל והגדלת כושר הטיפול במשאביהם|כתב עת=|שנת (2)הוצאה=2003}}</ref>.▼

=== '''מיצוי גפת מהפקת שמן זית''' ===▼

תהליך הפקת הגפת מהזית כולל 2 שלבים: א. כתישה ב. כבישה (3)<ref name=":0" /> ▼

''==== כתישה'' ====▼

לאחר רחיצת הזיתים והפרדת העלים והענפים, מרסקים את הזיתים באבניב[[רחיים|אבני ריחיים]] כבדות. רסק הזיתים מועבר למשטחי מתכת מחוררים לקראת שלב הסחיטה.▼

5.=== '''הרכב כימי''' <ref>{{צ-מאמר|מחבר=S.Dermeche, M.Nadour, C. Larroche, F. Moulti-Mati, P. Michaud, Olive|שם=olive mill wastes:|כתב עת=Biochemical characterizations and valorization strategies,}}</ref> Process Biochemistry, 2013: 1532-1552===▼

הספרות המקצועית בתחום תעשיית שמן הזית מכילה הצעות מגוונות של שימוש בגפת, החל מניצולו כחומר לדישון ועד לשימוש בו כמזון לבעלי חיים, אך אף הצעה לא זכתה ליישום רחב וכולל, בעיקר לאור העובדה שהגפת מכילה חומרים היכולים להזיק לתהליך העיכול של בעלי החיים (<ref name=":1)" />.▼

השימוש העיקרי בגפת כיום הוא כחומר דלק להפקת [[אנרגיה]]. הגפת עוברת תהליך של ערבול ועיבוד מחדש, דחיסה לגלילים ולאחר מכן ייבוש. בתום התהליך מתקבלים גלילים, המשמשים להסקה בתנורי עץ, באח ובמתקני חימום לגינה. היתרונות בשימוש במוצרים הללו הם רבים, החל מצמצום משמעותי בכריתת עצים להסקה (היות שגלילי הגפת מספקים כמות אנרגיה גבוהה לעומת עצים) וכלה במניעת פגיעה במי תהום, קרקעות ונחלים, שעלולה להתרחש בעקבות עבודות הכריתה ובנוסף גרימת נזק לאורגניזמים החיים באזורי הכריתה. ▼

4.אתרבנוסף חברהמשמשת הגפת להפקת שמן באיכות ירודה לתעשיית סבון<ref>{{קישור [כללי|כתובת=http://www.pil-coal.com/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%A4%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%A7%D7%94|הכותב=|כותרת=אתר חברה "פתרונות ירוקים לחימום"]|אתר=|תאריך=}}</ref>. ▼

31.אתר חברה "[http://www.olivebar.co.il/ olivebar]"▼

65.עקיבא לונדון, שימוש העקר, "אלון הנוטע", vol.67 ,אוגוסט 2013▼