יוסי חן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אסיאתי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אסיאתי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
ביוגרפיה
 
הוא נולד בשם יוסף חיניץ ב־[[1936]] בעיירה [[לחווא]], אז ב[[פולין]] וכיום ב[[בלרוס]]. אביו ברל־דב היה יערן' אמו חיה-שרה הייתה [[עקרת בית]] וגידלה את יוסף ואחיו הצעיר משה. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ובעקבות [[הסכם ריבנטרופ־מולוטובריבנטרופ-מולוטוב]], פלש [[הצבא האדום]] אל העיירה וסיפחה ל[[ברית המועצות]]. ב־[[1941]] פלשו ה[[נאצים]] לברית המועצות וכבשו בין השאר את העיירה. ביום הפלישה היה יוסי בן 5 וסבל מכאבי תופת בבטנו, שאילצו את משפחתו לאשפזו. זו אולי הסיבה לכך שהמשפחה לא נמלטה מזרחה לברית המועצות, כמו שעשו לא מעט יהודים באזורים שנכבשו בידי הנאצים. הרופאים אבחנו דלקת [[תוספתן]], ניתחו אותו והצילו את חייו. חודשים אחדים לאחר כיבוש לחווא הקימו בה הנאצים גטו. זה היה גטו קטן של שני רחובות ו־45 בתים, שבו חיו יותר מ־2,000 יהודים, יהודי אחד על מטר רבוע. חלקם היו תושבי העיירה, והשאר הובאו מהעיירות ומהכפרים מסביב.
 
"חיי ניצלו בזכות אירוע אחד: המרד בגטו לחווא", כתב יוסי חן בספרו "האור בקצה היער" שפרסם ב־2011, שבו סיפר את זיכרונותיו. ב־3 בספטמבר [[1942]], כשהתברר לראשי ה[[יודנראט]] כי בהוראת הגרמנים חפרו איכרי הסביבה בקרבת העיירה בורות, הם הבינו את המשמעות והורו על התקוממות. למפקד המרד מונה [[יצחק רוחצ'ין]], מפקד [[בית"ר]] בעיירה. ראשי היודנראט, [[דב לופטין]] ו[[ישראל דברסקי]], החלו להצית בתים. במקביל התנפל רוחצ'ין, כשבידו גרזן, על חייל גרמני וניפץ את גולגולתו. גטו לחווא היה ראשון הגטאות שמרדו ברוצחים הנאצים.