האיחוד האירופי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 137:
* {{דגל|אוקראינה||+}} הגישה בקשת הצטרפות בשנת [[2013]].
*{{דגל|בוסניה והרצגובינה||+}} הגישה בקשת הצטרפות בשנת [[2016]].
=== מועמדות פוטנציאליות נוספות ===▼
▲=== מועמדות פוטנציאליות נוספות ===
מדינות נוספות שהאיחוד האירופי הציג באופן רשמי כמועמדות אפשריות, אך הן טרם הגישו בקשת מועמדות רשמית.
* {{דגל|קוסובו||+}}
שורה 173:
<center>
<gallery widths="155px" heights="150px" perrow="5">
קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-F075760-0010, Brüssel, Sitzung des Europarates.jpg|תמונה קבוצתית של [[המועצה האירופית]] ב{{ה|ארמון המלכותי בבריסל}}, [[1987]].
קובץ:European-parliament-brussels-inside.JPG|מליאת הפרלמנט האירופי בבניין פול-אנרי ספאק, [[בריסל]], [[בלגיה]].
קובץ:Justus Lipsius, Eastern side.jpg|צדו המזרחי של הבניין בו שוכן מטה [[מועצת האיחוד האירופי]].
קובץ:Eurotower_in_Frankfurt.jpg|[[הבנק המרכזי האירופי]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]].
</gallery>
</center>
==כלכלת אירופה==
לפי הערכות אמריקאיות; [[סין]], [[רוסיה]], [[איראן]], [[הודו]], ומדינות [[אפריקה]] עתידות לעלות על אירופה בכוחן הבינלאומי, שכן אירופה שוקעת גם מבחינת הילודה וגם מבחינה כלכלית.{{הערה|[http://www.aicpa.org/research/cpahorizons2025/globalforces/downloadabledocuments/globaltrends.pdf Fingar, C. Thomas, ed. Global trends 2025: A transformed world. DIANE Publishing, 2009.]}}
שורה 306 ⟵ 307:
עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין המדינות המרכיבות את האיחוד. מרבית המדינות החדשות שהצטרפו לאיחוד ב[[שנות ה-2000]], בדגש על מדינות [[מזרח אירופה|מזרח היבשת]], סובלות מסטנדרטים כלכליים ירודים משמעותית מאלו שבחמש עשרה מדינות האיחוד האירופי הוותיקות. עם זאת, עם ראשית המאה העשרים ואחת נרשמה צמיחה גבוהה יותר דווקא במדינות מזרח אירופה.
==
{{ראו גם|משבר ההגירה באירופה}}
▲{{הפניה לערך מורחב|יחסי החוץ של האיחוד האירופי}}
בעיקרו האיחוד האירופי היה כיעד הגירה נחשק עבור רבים ממדינות אסיה ואפריקה לאורך השנים, ובעיקר מקרב [[העולם המוסלמי|מדינות האסלאם]], [[אפריקה]] ו[[סודן]]. עם תחילת [[האביב הערבי]] החל גל [[הגירה]] ענק כ[[פליט|פליטים]] לאזור אירופה, כשרובם של [[פליטי מלחמת האזרחים בסוריה]], אך ביניהם קיימים גם פליטים [[צוענים] מ[[קוסובו]], [[יזידים]], [[דרוזים]], [[נצרות|נוצרים]] ו[[יהודים]] וכן כאלו מאזור [[אפגניסטן]], [[עיראק]], [[איראן]] ו[[אריתריאה]]. בחלק מהמקרים מהגרים אלו משקרים אודות נסיבות הפליטות, כשרובם בורחים מהאלימות, העוני וחוסר אפשרויות הקידום בארצותיהם. לרוב אינם זוכים במעמד פליטים. רוב מבקשי המקלט העושים דרכם לאירופה עושים זאת דרך [[יוון]] ו[[טורקיה]] במעבר ימי בסירות דייג וגומי, שכן לאחר הכניסה לאיחוד האירופי ניתנת אפשרות לנדידה חופשית בשטחי אירופה.
למרות שלמדינות החברות באיחוד האירופי יש מידה רבה של אוטונומיה בקביעת מדיניות החוץ, המדינות לרוב חוברות זו לזו על מנת להחיל עמדה מדינית מגובשת וחזקה יותר. בשנים האחרונות מתקיימים מהלכים לגיבוש והחלת מדיניות חוץ כוללת ומגובשת לכלל המדינות החברות באיחוד האירופי, בעיקר בתחום הביטחון וזאת על מנת להגדיל את תפקיד האיחוד האירופי ביתר התחומים, וזאת מלבד הכלכלי.▼
עבור האזרח הפשוט החברות באיחוד האירופי מורגשת בחיי היום יום. בניגוד ל[[ארצות הברית]], שם ניתן חופש חוקתי רב למדינות המרכיבות את האיחוד לגבי חיי היום יום, כפי שנהוג ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], באיחוד האירופי יש נטייה הפוכה לתקנן כמה שיותר תקנים משותפים, לפי גישת [[המשפט הקונטיננטלי]]. דוגמה קיצונית לכך היא כי ברגע שהצטרפה [[צ'כיה]] לאיחוד, נאסר על חנויות המזון בה לאפשר לקונים לבחור את הסופגניות המקומיות על ידי מישוש בידיים, מנהג שהיה נהוג במקום אבל נגד את תקנות התברואה של האיחוד.
מעבר לנושאים החוקיים ולמטבע המשותף, אחד מהשינויים העיקריים שהנהיג האיחוד הם בפתיחת הגבולות בין רוב חברות האיחוד (ראו: [[אמנת שנגן]]), ביניהן ניתן לנוע בחופשיות מלאה וללא ביקורת גבולות. לחופש התנועה יש גם משמעויות בתחום התעסוקה. רוב המדינות באיחוד מאפשרות לתושבי מדינות אחרות באיחוד לעבוד ולחיות ללא הגבלות למעט החובה להיות מסוגל להתפרנס ולא לעשות שימוש במערכת הרווחה ובכספי מענקי רווחה. חלק מן החברות הוותיקות באיחוד הטילו מגבלות זמניות (עד 2010) על הגירת עובדים מעשר החברות החדשות. למרות חששם של כמה גופים פוליטיים מפני גל הגירה גדול של מבקשי עבודה ממזרח למערב, גל כזה לא התרחש. הפחד מגל הגירה יותר גדול, שיגביר את האבטלה הוא אחד הגורמים לעיכוב בכניסתה של [[טורקיה]] לאיחוד. גבולות האיחוד נשמרים על ידי סוכנות [[Frontex]], האחראית לאבטחת גבולות המדינות החברות באיחוד, בשיתוף פעולה עם משמרות הגבול של מדינות האיחוד.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3668676,00.html מיכאל פרל, גל ההגירה משנה את פניה של אירופה: האם האיחוד יתפצל?.]}}
==יחסי חוץ==
{{הפניה לערך מורחב|יחסי החוץ של האיחוד האירופי}}
▲למרות שלמדינות החברות באיחוד האירופי יש מידה רבה של אוטונומיה בקביעת מדיניות החוץ, המדינות לרוב חוברות זו לזו על מנת להחיל עמדה מדינית מגובשת וחזקה יותר. בשנים האחרונות מתקיימים מהלכים לגיבוש והחלת מדיניות חוץ כוללת ומגובשת לכלל המדינות החברות באיחוד האירופי, בעיקר בתחום הביטחון וזאת על מנת להגדיל את תפקיד האיחוד האירופי ביתר התחומים, וזאת מלבד הכלכלי.
=== יחסי האיחוד האירופי וישראל ===
{{ערך מורחב|יחסי ישראל-האיחוד האירופי}}
לאיחוד האירופי ול[[ישראל]] היסטוריה משותפת ארוכה, המתאפיינת בתלות הדדית ובשיתוף פעולה הולכים וגוברים מחד, ובקיטוב ואיומי חרם מאידך. לשיתוף הפעולה תורמים ערכי ה[[דמוקרטיה]] המשותפים, הכבוד לחירות ו[[שלטון]] ה[[חוק]], ושניהם מחויבים למערכת כלכלית [[קפיטליזם|קפיטליסטית]]{{מקור}} בינלאומית פתוחה המבוססת על עקרונות השוק. מובילים ישראלים בתחום ה[[פוליטיקה]], ה[[תעשייה]], ה[[מסחר]] וה[[מדע]] עומדים בקשרים הדוקים עם אירופה. למעלה מחמישה עשורים של מסחר, חילופי [[תרבות]], שיתוף פעולה פוליטי ומערכת הסכמים מפותחת ביצרו את היחסים אלו. מאידך קיימת ביקורת עזה באיחוד על מדיניות ישראל כלפי [[פלסטינים|הפלסטינים]], ותרעומת בישראל על יחס מוטה ולא פרופורציונלי על ביקורת זו. קיטוב זה בא לידי ביטוי מעשי בהכרת פרלמנט האיחוד במדינה פלסטינית, וכן בהחלטה על סימון מוצרים מן ההתנחלויות.{{מקור}}
| |||