היפונתרמיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאובדן הכרה
מ הוספת קישור להקאות
שורה 29:
הדרך לאבחן האם מדובר במנגנון שמקורו בכליה היא על ידי בדיקת ריכוז הנתרן בשתן.
אם הריכוז קטן מ 10mmol/L אזי המנגנון הוא חוץ כלייתי. אם ריכוז הנתרן בשתן גדול מ ל20mmol/L אזי אובדן הנתרן הוא דרך הכליה.
היפונטרמיה חוץ כלייתית יכול להיות על רקע של [[הקאות]], שלשולים, כוויות ודרמטיטיס.
מנגנון כלייתי יכול להגרם כתוצאה משימוש בתרופות משתנות כמו [[תיאזיד]] אי ספיקה של בלוטת האדרנל הגורמת לחוסר ב[[אלדוסטרון]], בססת מטאבולית הגורמת להפרשה מוגברת של ביקרבונט מאחר שהפרשה של ביקרבונט מלווה בהפרשה של נתרן הבססת תגרום להיפונטרמיה.
מצבי בצקת, כאשר נפח הדם העורקי נמוך (כמו ב[[אי ספיקת לב]] או ב[[שחמת]]). במצבים אלו נפח הדם הנמוך יעודד את ה[[כליה]] להפריש [[ADH]] שיגרור צבירת מים, העלאת כמות הנוזל גוררת דילול בכמות הנתרן ולהיפונטרמיה.