חלב מרוכז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לשנות ה-60 של המאה ה-19
שורה 10:
לא פחות חשובה מהמצאת התהליך עצמו, היו דרישותיו של בורדן מה[[איכר]]ים שרצו למכור לו חלב גולמי: הוא דרש לרחוץ את [[עטין|עטיני]] הפרות לפני ה[[חליבה]], להקפיד על ניקיון הרפתות ו[[רתיחה|להרתיח]] ולייבש את ה[[מסננת|מסננות]] בבוקר ובערב.
 
עד [[1858]] המוצר של בורדן זכה למוניטין בשל טוהרו, אורך חיי המדף שלו והכדאיות הכלכלית שלו. במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] [[הממשלה הפדרלית של ארצות הברית]] הזמינה כמויות עצומות ממנו עבור [[מנת קרב|מנות הקרב]] של החיילים. הייתה זו מנת קרב יוצאת דופן ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]: פחית במשקל 400 [[גרם]] הכילה 1,300 [[קלוריה|קלוריות]], 30 גרם [[חלבון]], 30 גרם [[שומן]] ויותר מ-200 גרם של [[פחמימה]]. החיילים שחזרו מהקרב והכירו את המוצר תרמו להגדלת תפוצתו. עד סוף [[שנות ה-60 של המאה ה-19]], חלב מרוכז היה למוצר בולט.
 
חלב מרוכז משמש במתכוני [[פאי (מאפה)|פאי]] [[מרנג]] [[לימון]], [[ממתק]]י [[קרמל]], [[ריבת חלב]] וקינוחים נוספים. בחלקים מ[[אסיה]] זהו החלב המועדף כתוספת ל[[קפה]]. המשקה ה[[וייטנאם|וייטנאמי]] "[[קפה סואה דה]]" הוא קפה עם חלב מרוכז.