פילופוימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
בשנת [[199 לפנה"ס]] תמה כהונתו כסטרטגוס, והוא מצא עצמו בלי תעסוקה שהלמה את אופיו ההרפתקני, על כן הוא נענה לבקשת העיר [[גורטין]] ב[[כרתים]] והפך למפקד צבאה, דבר שהביא לגינויו בידי אנשי מגלופוליס.{{הערה|פלוטארכוס, "חיי פילופוימן", 13.}} הוא בילה בכרתים שש שנים, במהלכן למד את סגנונות הלחימה של אנשי האי שכללו בעיקר התנגבויות, מארבים ולוחמת [[גרילה]]. אולם אז הגיעו חדשות רעות מהפלופונס, נאביס ניצל את היעדרו וצבר עוד ועוד כוח בהדרגה, הוא צדד ב[[פיליפוס החמישי]] במהלך [[המלחמה המוקדונית השנייה]], וקיבל ממנו את [[ארגוס]]. אולם לקראת סוף המלחמה ערק לטובת רומא, וכך רכש את אמונה. אולם בהשפעת [[הליגה האיטולית]] החל נאביס להפר את הבטחותיו לרומאים ולאכאים. פילופוימן חזר ליוון, ובשנת [[193 לפנה"ס]] מונה שוב לסטרטגוס במטרה להוביל את המאבק נגד נאביס.{{הערה|גולן עמ' 488.}}
 
נאביס הצליח לכבוש את [[גיתיון]], ואף הביס את האכאים בקרב ימי קטן, אולם פילופוימן הנחיל לו מפלות ניצחות ביבשה, והשמים את האדמה מסביב לספרטה. הוא אף יכל להטיל מצור על ספרטה עצמה, אולם אז הגיע לאזור המצביא הרומאי [[טיטוס קווינטיוסקווינקטיוס פלמיניניוספלמינינוס]], שלא אהב את היוזמה האכאית שהועלמה ממנו.{{הערה|גולן עמ' 492.}} פילופוימן הצליח להגיע להסדר עם נאביס, שהיה הוגן מאוד מבחינת האכאים. אולם אז הגיע גיס בן 1,000 איש ששלחה [[הליגה האיטולית]], בעלת בריתו של נאביס, לספרטה. נאביס קיבל אותם בכבוד, אולם סירב להמשיך במלחמה. כתגובה רצחוהו האיטולים והכריזו על עצמם כ-"משחררים".{{הערה|טיטוס ליוויוס, ספר שלושים וחמישה, 5.}} אולם הספרטנים גרשו את האיטולים, והכתירו נער מזרע המלוכה בשם [[לאקוניקוס]] כמלך.{{הערה|גולן עמ' 496.}} פילופוימן הבין שנקרתה לפניו הזדמנות שלא תחזור, הוא עלה על ספרטה עם כל צבאו, והדיח את לאקוניקוס. הוא כונן בעיר ממשל חדש בראשות [[טימולאוס]], שהיה נאמן לו. טימולאוס אף רצה למסור לידיו את רכושם המופקע של נאביס וחבריו, ששוויו הגיע לכדי מאה ועשרים [[כיכר (משקל)|כיכרות]] [[כסף (יסוד)|כסף]], אולם פילופוימן סרב.{{הערה|פלוטארכוס, "חיי פילופוימן", 15.}}
 
===שנים אחרונות===