אוכלוסיית ירושלים המערבית 1949–1967 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1–\2 |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==רקע==
קודם ל[[מלחמת העצמאות]] התגוררו בעיר ירושלים בין 160,000 ל-165,000 תושבים, מהם כ-100,000 יהודים וכ-65,000 נוצרים ומוסלמים. האוכלוסייה היהודית התרכזה בעיקר בשכונות המערביות והדרומיות של ירושלים
האוכלוסייה הלא יהודית התרכזה בשני גושי שכונות – במזרח העיר ומרכזה ([[העיר העתיקה]] והשכונות [[שייח ג'ראח]] ו[[אבו תור]]) ובמערב העיר באזור שכונת [[קטמון]], [[טלביה]], [[עמק רפאים|המושבה הגרמנית]] ו[[המושבה היוונית]]. במזרח העיר ובעיר העתיקה התגוררו כ-41,000 תושבים לא יהודים, מהם כ-28,000 מוסלמים והיתר נוצרים. באזור שכונת [[קטמון]] התגוררו קודם למלחמת העצמאות כ-24,000 תושבים לא יהודים, מהם כ-15,000 נוצרים.
שורה 12:
הפסקת האש שהוכרזה ב-[[30 בנובמבר]] 1948 הביאה לסיום [[מלחמת העצמאות]] בזירת ירושלים ולייצוב מצבה של העיר, דבר שאפשר את חזרת החיים בעיר לשגרה מסוימת. חלק מהפליטים יכלו לשוב לבתיהם שהיו סמוכים לאזורי הקרבות. במקביל נדרשה הנהגת העיר למצוא פתרונות דיור לעולים חדשים רבים אשר בעקבות החלטות ממשלת ישראל הופנו להתגורר בעיר על מנת לחזקה. מספר העולים החדשים הרב שהגיע הצריך את שיכונם בשכונות ערביות שניטשו, הסמוכות ביותר לקו הגבול במזרחה של העיר היהודית, ובהן [[מוסררה]], [[ממילא]] ו[[אבו תור]]. בתים אלה נהרסו במהלך הקרבות ונדרש שיפוצם על מנת לאפשר את המגורים בהם. במקביל יושבו עולים חדשים בכפרים ערביים נטושים ששטחיהם סופחו לירושלים המערבית, כמו [[ליפתא]], [[דיר יאסין]], [[עין כרם]] ו[[מלחה (שכונה)|מלחה]]. אכלוסה של שכונת עין כרם החל בדצמבר [[1948]], ועד מרץ [[1949]] שוכנו בשכונה כ-1,200 עולים חדשים. באותה תקופה שוכנו במושבה הגרמנית כ-2,900 עולים חדשים. במהלך מלחמת העצמאות כולה, נדרשה הנהלת העיר היהודית למצוא פתרונות דיור לכ-20,000 פליטים יהודים ועולים חדשים.
בעקבות החלטת ממשלת ישראל על העברת משרדי הממשלה לעיר, נדרשו פתרונות דיור עבור מאות משפחות פקידי ממשלה שנדרשו לעבור מתל אביב לירושלים. לצורך העניין הוקצו מאות מבנים נטושים ב[[קטמון]] אשר שימשו עד אותה עת כבסיסי צבא, ולכן נדרש שיפוץ נרחב להתאמתם למגורי הפקידים. דירות אלה לא הספיקו ודירות נוספות אשר יועדו במקורן לעולים חדשים בשכונת [[אבו תור]], הוקצו אף הן לפקידים. בשל קרבת שכונת אבו תור לגבול, התמקמו הפקידים הבכירים יותר בשכונת [[קטמון]], והזוטרים נאלצו להסתפק בשכונות באבו תור. לחץ ציבורי על הממשלה הביא לשיכונם של חיילים משוחררים רבים בדירות שיועדו לפקידים, ובראשית [[1950]] אזל מלאי הדירות הנטושות בעיר, ופקידי הממשלה התגוררו במלונות בעיר.
העולים החדשים הופנו ל[[מעברה|מעברות]] שהוקמו
===גידול האוכלוסייה בראשית שנות ה-50===
שורה 21:
בדצמבר [[1950]] הגיעה אוכלוסיית העיר היהודית לכ-121,000 תושבים (גידול של 65% ממספר התושבים קודם למלחמת העצמאות). שינויי האוכולסין בתקופה זו השפיעו על אופייה הסוציו-אקונומי של העיר. שכונות יוקרה ערביות הפכו לשכונות עבור פליטים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, פליטים, עולים חדשים, וחיילים משוחררים. שכונת [[קטמון]] (הישנה), בה התיישבו בעיקר פקידי ממשלה, הפכה לשכונת יוקרה בדומה ל[[רחביה]] הסמוכה. בדומה התיישבה אוכלוסיית פקידים ממעמד הביניים באזורים הסמוכים לגבעת רם, ולבנייני הממשלה במרכזה של העיר.
עולים חדשים שהגיעו אל העיר (בעיקר עולים מ[[טורקיה]], [[יוגוסלביה]], [[איראן|פרס]], [[כורדיסטן|כורדיסטאן,]] [[צפון אפריקה]] ו[[רומניה]]) יושבו ב[[מעברה|מעברות]].
===האוכלוסייה באמצע שנות ה-50 ושנות ה-60===
אוכלוסיית העיר גדלה במהירות, בשל העברה יזומה של הן עולים והן פקידי ממשלה לעיר, ובסוף שנת [[1954]] כבר הגיע מספר תושביה של העיר המערבית ל-144,000 תושבים. גידול זה היה קטן לעומת גידול האוכלוסייה באזורים רבים אחרים בארץ, ונבע
הפסקת הפעולות היזומות הביאה החל מאמצע שנות ה-50 להאטה יחסית בגידול באוכלוסיית העיר המערבית, וזו הגיעה בשנת [[1959]] ל-160,000 תושבים
במהלך שנות ה-60 חל גידול משמעותי באוכלוסיית העיר המערבית, וזו גדלה מכ-160,000 תושבים בשנת [[1959]] לכ-200,000 תושבים בשנת [[1967]].
שורה 111 ⟵ 110:
===תעסוקה בירושלים===
בשל מיקום משרדי הממשלה בעיר, אחוז העוסקים בשירות הממשלה והשירותים הציבוריים גבוה באופן ניכר מהאחוז המקביל ביתר חלקי המדינה, וגם אחוז העוסקים בחינוך ובריאות היה גבוה יחסית בשל האוניברסיטה העברית ובתי החולים. בשנת [[1958]] הועסקו בירושלים 42.1% מהתושבים בשירות הציבור, לעומת 21.2% מייתר חלקי הארץ. בשנת [[1961]] עלה מספר המועסקים בשירותים הציבוריים ל-52.6% לעומת 30% בייתר חלקי הארץ{{הערה|1=ירושלים והפרוזדור, 107}}:
{| class="wikitable"
| |||