בת שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 5:
==סיפור מקראי==
סיפורה המקראי של בת שבע מתחיל עם תיאור התגלותה לפני [[דוד]] המלך, כשהייתה עוד אשת אוריה החתי. דוד חשק בה לאחר שראה אותה מגג ביתו מתקלחת, הביא אותה לארמונו ושכב עמה. כשהרתה לדוד נקרא אוריה משדה הקרב, כדי שיהיה עם אשתו וכך ייחשב הילד לשלו. אולם אוריה סירב, ודוד ציווה על [[יואב בן צרויה|יואב]] שר צבאו להציב אותו בעמדה שבה ייהרג בקרב הקרוב: {{ציטוטון|הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו וניכה ומת|שמואל ב יא טו}}.
 
אוריה אכן נהרג בקרב, ולאחר מותו נשא דוד את בת שבע לאשה והיא ילדה בן לדוד. אז שלח ה' את [[נתן הנביא]] אל דוד, ובמפגש בין השניים הוכיח נתן את המלך על מעשיו הבלתי ראויים. תוכחת הנביא הוצגה באמצעות משל [[כבשת הרש]]. במשל זה תוארו שני אנשים, האחד עשיר, שבבעלותו כמות רבה של צאן ובקר, והשני עני, שבבעלותו כבשה אחת בלבד. הכבשה האחת הייתה כל עולמו של העני, והיה לה תפקיד מכריע בחייו ובחיי משפחתו. על פי המשל, האדם העשיר, שנאלץ להעניק לאחד מאורחיו כבשה, בחר שלא לוותר על רכושו. במקום זאת גזל את כבשת העני והעניקה לאורח; דוד, שלא הבין בתחילה את כוונתו של נתן, הכריז עם סיומו של הסיפור כי יש להמית את העשיר בגין העוול שעשה. אז פנה נתן אל דוד ואמר לו כי הוא עצמו החוטא אליו מכוון המשל: {{ציטוטון|אתה האיש... מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעיני, את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה, ואתו הרגת בחרב [[בני עמון]]|שמואל ב יב ז-ט}}.
 
שורה 20:
מאות שנים מאוחר יותר, נאלצו [[חז"ל]] וממשיכיהם, פרשני התנ"ך, להתמודד עם ההיבט הבעייתי באישיותו של דוד כפי שהוא משתקף בסיפור יחסיו עם בת שבע. מביניהם, יש שיסנגרו על התנהגותו וניסו להצדיק אותה, או לפחות לספק לה הסבר נסיבתי, ויש שהסתייגו ממנה, ובחרו בעמדה הביקורתית בה נקט נתן הנביא.
 
בימי זקנתו של דוד, כאשר עלתה שאלת ירושתו, הפך [[נתן הנביא]] לבעל בריתה של בת שבע. הם חברו יחד כדי להזכיר למלך שהבטיח לשלמה את כיסאו, ושכנעו אותו להמליך את בנו טרם מותו. בכך הפרו את עצת אלה שביקשו להמליך את [[אדניה]], אחיו החורג של שלמה. אחרי מות דוד ביקש [[אדניה]], באמצעות בת שבע, לשאת את [[אבישג השונמית]] (פילגשו של דוד בזקנתו), ובכך לקבע את מעמדו כיורש. בת שבע אמנם התערבה אצל בנה שלמה המלך למען אדניה אך ללא הועיל: אף כי שלמה כיבד את אמו והאזין לבקשתה, הוא שלח להרוג את [[אדניה]] (ואת [[יואב בן צרויה]] ו[[שמעי בן גרא]]).
 
לפי דברי הימים א' (ג, ה) ילדה בת שבע לדוד שלושה בנים נוספים: שמעא, שובב ונתן.
שורה 29:
 
==לקריאה נוספת==
* פנינה , גלפז-פלר, '''ויולד - יחסי הורים וילדים בסיפור המקראי''', ירושלים: כרמל ,2006. עמ' 160-163160–163.
* רחל רייך, '''האשה אשר נתת עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא''', תל אביב: הלל בן חיים, 2005. ע"מ 132-135132–135.
* חיה שרגא בן איון, '''נשות דוד - מיכל, אביגיל, בת שבע'''. תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2005. עמ' 159-213159–213.
*[[יאיר זקוביץ]], '''מקראות בארץ המראות'''. ישראל: [[הקיבוץ המאוחד]], 2001. עמ' 53-5151–53.
* פרנק , פולק, '''הסיפור במקרא''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]],1994. עמ' 410-408408–410.
*[[יאיר זקוביץ]], '''דוד מרועה למשיח''', ירושלים: [[יד יצחק בן צבי]], 1995.עמ' 85-7575–85.
 
==קישורים חיצוניים==