יהודה וגמן – הבדלי גרסאות

'''יהודה וגמן''' (נולד ב-[[2 ביולי]] [[1947]]) הוא קצין בדרגת [[אלוף משנה]] ב[[מילואים]] ב[[צה"ל]], אשר פיקד על [[חטיבה]] ושימש כסגן מפקד [[אוגדה]]{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|"הפתרון שמצא צה"ל לבעיה היה לקבוע כי בעצם היא איננה בעיה"|1.1528729|4 באפריל 2005}}.}}.

וגמן נולד וגדל בקיבוץ [[שדות ים]]. מתגורר היום באור עקיבא. נשוי + 4 ילדים. התגייס לצה"ל בשנת 1965 ושובץ בחיל השריון חטיבה 7. עבר הכשרה כ[[לוחם]] וקורס [[טנק#צוות הטנק|מפקדי טנקים]], השלים [[קורס קצינים]] ושימש כ[[מפקד מחלקה|מפקד מחלקת]] טנקים. לחם ב[[מלחמת ששת הימים]] ובמלחמת ההתשה. חזר לקיבוץ שם גידל כותנה ואספסת והיה מחנך ומרכז משק. במלחמת יום הכיפורים היה סמג"ד בחטיבה 679 ולחם ברמת הגולן{{הערה|[[חיים סבתו]], "'''[[תיאום כוונות (ספר)|תיאום כוונות]]'''", [[ידיעות ספרים]], [[1999]], עמודים 141–146.}}. בהמשך המלחמה מונה ל[[מפקד גדוד]] בחטיבה ושירת כסמח"ט במילואים. בשנת 1990 חזר לשירות קבע כמפקד חטיבת [[טנק|שריון]] ומדריך ב[[קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים]]. בהמשך היה מדריך צוות ב[[פו"ם]] וסגן מפקד [[אוגדה]]. לאחר שחרורו בשנת 2001 עבד בפו"ם כאזרח מדריך עד שנת 2006. היה חבר בצוות ההקמה של המכללה לפיקוד טקטי [מלט"ק] בפו"ם, עמד בראש צוות כתיבת תורת הלחימה של זרוע היבשה אחרי מלחמת לבנון 2. חוקר מלחמת יום הכיפורים ומפרסם מחקרים ומאמרי דעה בכתבי עת, ב"מקור ראשון", אתר "מידה", ynet וnrg. מלמד במכינה "תבור" בנצרת עילית מאז הקמתה בשנת 2010. כותב סיפורים. ספר צילומים - "סקרנות".