עליית תלמידי הגר"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
דובסון (שיחה | תרומות)
שורה 66:
כמו כן, הוא טוען כי אין המקורות מוכיחים שתלמידי הגר"א ביקשו לקיים צוואת עקרונות של מורם הגדול.{{הערה|למשל: ישראל ברטל, "תורתם אומנותם" או "חלוצי הציונות", שתי שיטות בחקר עליות תלמידי הגר"א, בתוך: ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין (עורכים), '''תלמידי הגר"א בארץ ישראל: היסטוריה–הגות- ריאליה''', ירושלים: הוצאת מכללת אפרתה, תשע"א-2011, עמ' 17-2.}}
 
לדעתו של החוקר [[דב אליאך]], עלייה זו היתה עלייה של קבוצת אליטה קטנה בתוך זרם גדול יותר של עלייה כללית של יהודים מאירופה וצפון אפריקה באותה תקופה. לדבריו, תלמידי הגר"א לא עלו בשליחות רבם הגר"א ולא עודדו עלייה כללית, אלא עלו כחלק מהעלייה הכללית ואלו שעלו ותכננו לעלות התגבשו לקבוצה במטרה להוות תשתית להנהגה רוחנית וייסוד מסגרת קהילתית עבור העולים הלא-חסידיים. עד לעלייתם ההנהגה והקהילה האשכנזית היחידה בארץ ישראל היתה [[תנועת החסידות|חסידית]], אליה הצטרפו בהכרח כל העולים האשכנזים, חסידים ולא-חסידים כולל "[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]",. מאז ייסוד "כולל הפרושים" בידי תלמידי הגר"א הצטרפו אליהם רוב העולים מכאן ואילך.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/0Bx9oJDD3CJpISGRoNlQ3WWpNd3c/view?usp=sharing&usp=embed_facebook|הכותב=|כותרת=דב אליאך, גרעין "ליטאי" בארץ הקודש (יתד נאמן, מוסף חג הסוכות תשע"ח).|אתר=Google Docs|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-10-04}}}}
 
==ראו גם==