תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קישוריות ע"י תבנית
שורה 17:
===העמדה לדין===
פרקליטות עריקים, הזרוע הביצועית של [[הפרקליטות הצבאית]] לענייני עריקים, היא זו שאמונה על הגשת כתבי אישום כנגד עריקים. לאור אופיה הצבאי של העברה, פרקליט צבאי רשאי להורות להעמיד לדין חייל ב[[דין משמעתי]] ולא להגיש כנגדו כתב אישום.
לרוב, כנגד עריקים מוגש [[כתב אישום]] על פי סעיף 94 ל[[{{סחפ|חוק השיפוט הצבאי]]|סעיף 94}}. נוהג זה נובע מכך שעברת היעדרות משירות שלא ברשות הינה עברה חמורה ורק במקרים חריגים ועל פי שיקול דעתו של פרקליט עריקים, לא יוגש כתב אישום בגין סעיף זה.
 
פרקליטות עריקים נוהגת גם להגיש כתב אישום כנגד משתמטים על-פי סעיף 94 לחוק{{סחפ|חוק השיפוט הצבאי|סעיף 94}} וזאת על-פי {{סחפ|חוק שירות ביטחון|סעיף 35|סעיף 35(א) ל[[חוקלחוק שירות ביטחון]]}} אשר מגדיר כי לעניין חוק השיפוט הצבאי, מועמד לשירות ביטחון החייב להתייצב לשירות סדיר רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל החל מן הזמן שנקבע בהתייצבות. לאור זאת, תחולת חוק השיפוט הצבאי חלה גם על משתמטים וניתן להעמידם לדין בבית הדין הצבאי. התיקון לסעיף 35 אשר התיר את העמדת המשתמטים לדין בפני בית דין צבאי התקבל ב[[הכנסת|כנסת]] בשנת 1988, לפני מועד זה כתבי אישום כנגד משתמטים היו מוגשים ל[[בית משפט השלום]].
 
===חומרת העבירה ===
ניתן להדגים את חומרת העברה בפני המחוקק על ידי השוואה לעברות אחרות. למשל:, [[{{סחפ|חוק העונשין]], תשל"ז-1977 |סעיף 94}}, שעניינו גרימת מוות ב[[רשלנות]], מגדיר כי המורשע בעברה זו דינו מאסר שלוש שנים, לעומת זאת עברת עריקה דינה מאסר חמש עשרה שנה.
בתי הדין הצבאים אף הם אינם מקלים בעונשים של חיילים המורשעים בעברה. בחלק ניכר מהמקרים עלול העריק לקבל עונשי מאסר ארוכים ובמידה ויישפט בבית דין צבאי (מעל 75 ימי היעדרות בסך הכל), יקבל העריק [[רישום פלילי]] ב[[משטרת ישראל]]. לרישום פלילי זה השלכות רבות על החיים האזרחיים והוא עשוי למנוע קבלת העריק לעבודות אזרחיות רבות.{{הערה|[http://www.army.co.il/page/435 פסק דין בתיק מט/1248/08], אתר צבא}}{{הערה|[http://www.army.co.il/page/448 פסק דין בתיק מט/122/09], אתר צבא}}.