המרת דת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 27:
בתולדות ה[[יהדות]] ידועים מקרים רבים של יהודים שהמירו את דתם, חלקם לאחר שהופעל עליהם לחץ כבד מאוד לעשות זאת. ויחד עם זאת ידועים מקרים לא מעטים של מוות על [[קידוש השם]], של יהודים שנתנו את נפשם ובלבד שלא ימירו את דתם. ידועים גם מקרי ביניים של יהודים שכלפי חוץ שמרו את הדת השלטת, בעוד שבחדרי חדרים שמרו על יהדותם, כמו ה[[אנוסים]] ב[[ספרד]] וב[[פורטוגל]] בתקופת ימי הביניים, עת התרחשה אחת מהמרות הדת הגדולות ביותר בהיסטוריה היהודית.
על־פי ה[[הלכה]], המרת דת לדת שיש בה אלמנטים של [[עבודה זרה]], היא אחת משלושה איסורים של "[[ייהרג ואל יעבור]]", כלומר יהודי חייב להימנע מלהמיר את דתו, גם כאשר הימנעות זו תביא למותו. ולכן יהודים רבים מסרו את נפשם ולא הסכימו להתנצר, אבל מעבר לדת אחרת שאיננה אלילית, יש מחלוקת בדבר האם צריך למסור את הנפש והיו כאלו שהתאסלמו והיו כאלו שלא, כך בעיר אופרן שב[[מרוקו]], קהילה שלמה עלתה על המוקד, עקב סירובה להתאסלם
הרמב"ם דן בנושא זה בהרחבה ב'''איגרת קידוש השם'''. בהלכה היהודית דנים בדינו של '''מומר''' שהוא יהודי שעבר לדת אחרת, האם קידושיו קידושין וגירושיו [[גירושין]], ועוד שאלות נוספות.
שורה 83:
[[קטגוריה:המרת דת|*]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה של הדת]]
{{הערה|*}}אהרון זאב אשכולי ספר הפלשים- יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, מוסד הרב קוק, תש"ג 1943
| |||