צור (סלע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
באנגלית ההגדרה הפוכה. המונח Chert מתייחס לכל סוגי סלעי הצור, כאשר Flint מתייחס לסוג סלע צור המצוי בקירטון בלבד. צור וחלמיש מכונים גם '''אבן אש''' משום שבעזרת [[חיכוך]] עם פלדה נוצרים גיצים, השימוש בצור להדלקת אש התחיל רק בעת הופעת הברזל ולא היה שימוש כזה לפני כן (כנהוג לחשוב).
מיתוס נפוץ הוא שבעזרת שתי אבני צור ניתן להדליק אש, אך חיכוך האבנים מייצר גיצים שאינם חמים מספיק להצתה.
 
== תפוצת הצור ==
מצויה לרוב ברבדים דקים בין סלעי קירטון. לרוב, אינה יוצרת נופים רצופים אך הצור יוצרת את הנופים המישוריים ברמות המדבריות בנגב.
 
==תהליך ההיווצרות של הצור==
תהליך היווצרות הצור אינו מוחוור דיו. המחקרים מצביעים על כך שהצור הוא משקע פוליגנטי, כלומר נוצר כתוצאה מגורמים שונים ובדרכים רבות. ידוע שהצור שקע בים וכי התורמים העיקריים לסיליקה שממנו נוצר סלע הצור הם [[אפר געשי]] מ[[הר געש|הרי געש]] הנישא על ידי הרוח, או סיליקה המומסת כימית מסלעים מגמתיים (כדוגמת [[בזלת]] ו[[גרניט]]) והנישאת עם מי הנהרות לים. הסיליקה המומסת במי־הים שוקעת בשני תהליכים אפשריים:
*'''צור ביוגני''' – צור שנוצר על ידי בעלי חיים. [[חד תא|חד־תאיים]] כדוגמת רדיולריות[[קרנוניות]], ספוגים צורניים ו[[צורניות]] (אצות ירודות ) הבונים את שלדיהם על ידי ספיחת סיליקה ממי־הים. חוקרים רבים סבורים כי מרבית הצור בעולם הוא ביוגני.
*'''צור כימי''' – צור שנוצר מהשקעה כימית בים. התנאי הבסיסי לתהליך זה היה ריכוז גבוה של סיליקה במי־הים, כמו למשל ב[[אקלים]] חם. זהו תנאי בסיסי אך לא מספיק, גם בתנאים של תמיסה רוויה ביותר לא תתחולל השקעת גבישים אלא אם יוכנס לתמיסה גרעין מינרלי. מסתבר שריכוז גבוה של יוני קרבונט (CO<sub>3</sub>) משמש כזרז מסוג זה. ולכן מתחולל תהליך של החלפה שבו הצור מחליף גיר שמקורו בשלדי בעלי חיים מיקרוסקופיים. לכן מוצאים בתוך הצור [[מאובן|מאובנים]] שקליפותיהם המקוריות היו גיר ועתה הן עשויות צור. שקיעת הצור הכימי מתבצעת בחללים קיימים בתוך המשקע. מקורם של החללים בפעילות של בעלי חיים היוצרים תעלות או מחילות, בהפסקות שבין שכבות הגיר או בסדקים שנוצרו במשקע הגירי עקב תהליך הדחיסה הגורם להוצאת מים מהמשקע, התכווצות המשקע ויצירת סדקים.
 
שורה 23 ⟵ 20:
*כרבדים דקים, עורקים, [[נודולה (גאולוגיה)|נודולות]] וכחגורות מסביב ל[[בולבוס (גאולוגיה)|בולבוסים]] בתוך שכבות של סלעי [[אבן גיר|גיר]], [[קירטון]] או [[דולומיט]]. בישראל ניתן לראות תופעה זו בסלעים מתקופת ה[[אאוקן (גאולוגיה)|אאוקן]] למשל בקניון של [[עין עבדת]].
*שכבת צור מסיבית עבה. בישראל ניתן לראות תופעה זו בסלעים מתקופת ה[[סנון]], למשל ב"כביש הנפט" מצומת הנגב ל[[ירוחם]]. עובי שכבת הצור יכול להגיע עד 10 מטר. כאשר מתבוננים במקטע מתוך שכבת הצור רואים תופעה הדומה ל[[ברקציה]]. שברי צור זוויתים בגוונים שונים הנתונים בתוך [[מסת אם]] (מטריקס) צורנית גם היא. בניגוד לברקציה, תופעה זו אינה מיוחסת לסחיפה והתקשות של שברי צור אלא לפעילות טקטונית שמתחה את מסת האם.
הצור נפוץ ב[[מדבר יהודה]] וב[[הנגב|נגב]] (בתצורת מישאש).
 
==מאובנים בצור==