ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפרלמנט
שורה 59:
 
בשנת [[1849]] היה למלך, אחרי שאביו התפטר בשל כישלון צבאי מחפיר במלחמה נגד ה[[אוסטריה|אוסטרים]] ב[[קרב נובארה]]. באותה שנה הוא הצליח להשיג הסכם [[שביתת נשק]] נוח עם האוסטרים. בית הנבחרים של [[פיימונטה]] לא אישר את ההסכם והוא פיטר את ראש ממשלתו. לאחר שערך בחירות חדשות, אושר ההסכם עם אוסטריה על ידי בית הנבחרים החדש. הוא דיכא באכזריות מרד שפרץ בעיר [[גנואה]] וכינה את המורדים: "שפלים וגזע מזוהם של פחדנים".
בשנת [[1852]] הוא מינה לראש ממשלה את [[קמילו דה קאבור]], מדינאי נבון אשר נטל חלק חשוב באיחוד איטליה לקראת היותה [[רפובליקה]]., וכך הפך ויטוריו אמנואלה השני במהרה לסמל התנועה ל[[איחוד איטליה]]. הוא היה פופולרי במיוחד בממלכת סרדיניה בשל החוקה החדשה שנתן והרפורמות הליברליות.
 
==משפחתו==