השפה המיוחדת של אורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ספרו הקלאסי של דויד גרוסמן בהשראת בנו אורי
 
מ ז
שורה 37:
 
חוקרת ספרות הילדים [[מירי ברוך]] עמדה על כך שגרוסמן, "בספרו המשעשע [...] שומר על האיזון בתיאור הדברים בין שני האחים. לא עוד האח הקטן במרכז ולא האח הגדול המקופח, אלא שניהם יחד". לדבריה,
:הספר ממוקד בשפה המצחיקה של אורי, אך ה'מושיע' הוא דווקא יונתן ה'גרול'. הספר אינו מתעלם מן הקנאה העשויה להתעורר בין האחים, ולהפך. באחת הסיטואציות, כשהגיע יום ההולדת של אורי, קנו לו כולם מתנות ובסוגריים מצוין כי "גם ליונתן קנו, שלא יקנא". המגמה הבולטת ביותר היא האיזון באהבה שנותנים ההורים לשני האחים. המחמאות ניתנות לאורך כל הספר לאח הגדול. ההתמוגגות היא אמנם מן הקטן המצחיק והשוגה, אבל במקביל מפוזרים ביטויים כגון "איזה מזל שיש לאורי אח גדול שמבין כל מה שאורי אומר", ושוב "איזה מזל שיש לנו מתורגמן כמו יונתן". [...] המתח שבין האחים מתפוגג הן על-ידי היסודות הקומיים הנוצרים מן ההבנה המעוות של המבוגרים את הפעוט והן על-ידי תמיכת המשפחה וביטויי ההערצה שלהם ליונתן. דומה כי גרוסמן מצא את המינון הנכון בעיצוב נושא קנאת האחים, וכן בהנחיית הקוראים המבוגרים בדרך שבה יש לנהוג עם האחים כדי שלא ליצור קיפוח ורגשות קנאה, שהרי אלה אינם נוצרים בחלל הריק.{{הערה|[[מירי ברוך]], '''ילד אז – ילד עכשיו: עיון משווה בספרות ילדים בין שנות ה-40 לבין שנות ה-80''', תל אביב: [[ספרית פועלים]], תשנ"א 1991, עמ' 44–45 ({{כותר|94233163|46.4319.6}}).}}
 
לדברי יותם שווימר באתר "[[הפנקס]]", שמזכיר את "ספר הילדים הנפלא" של גרוסמן, "בדומה לשאר ספרי הילדים, המספר-האב מכיל, מקבל, משתאה, נסחף ומתרגש אחר השפה הלא-ברורה, אחר המבע הלשוני המיוחד של הילד וההמצאות הלשוניות. הוא מכיל ומבין את הפרובלמאטיקה (בעיית התקשורת), אך היא עצמה ניצבת במרחב חיובי, דינאמי וחי. כאן השפה אמנם קטועה, חתוכה, אינה מושלמת, אך היא אינה שבורה. כל כולה זועקת התרגשות והתחלה של מסע לשוני מופלא".{{הערה|יותם שווימר, [http://ha-pinkas.co.il/קורות-השפה-השבורה קורות השפה השבורה], באתר "[[הפנקס]]", 3 באוגוסט 2011.}}