יהדות לוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
לאחר חורבן הבית השני, בשנים [[115]]–[[117]], פרץ ב[[קירנאיקה]] מרד של היהודים ברומאים הידוע כ[[מרד התפוצות#המרד בתפוצות|מרד התפוצות]]. אש המרד הגיעה עד ל[[מצרים]]. היסטוריון מצרי מעיד על בריחה של היהודים אל ביצות ה[[נילוס]]. הממשל הרומי הצליח לדכא את המרידות וחלק ניכר מאוכלוסיית היהודים באזור נהרג או ברח לאזור ה[[מדבר]] בדרום המדינה. ממצאים ארכאולוגיים יהודיים ניכרים נמצאו בהרי נפוסה, בדרום לוב, מ[[המאה ה-12]] ו[[המאה ה-13]].
=== ההשפעה הספרדית ===
ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] הגיעו ללוב מעטים מ[[מגורשי ספרד]] עד בואם של המגורשים יהדות לוב הייתה קהילה קטנה ועתיקה מימי הביניים.
במאה ה-16 חלקים מלוב נכבשו לסירוגין על ידי [[ספרד]], [[טורקיה]] ואחרות. לפי אחד מסיפורי העם, בשנת [[1510]] הוליך מלך ספרד את יהודי לוב לשבי ל[[נאפולי]] שב[[איטליה]] "ותִשאר העיר שוממה"{{הערה|1=ראו מ. הכהן, '''הגיד מרדכי'''}}. לפי תיאור אחר, שמונה מאות משפחות מ[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] התפזרו והרחיקו נדוד. הספרדים הקימו בטריפולי [[אינקוויזיציה]] שגרמה להתפרקות הקהילה היהודית בעיר.▼
▲
באותה תקופה מצא רבי [[שמעון לביא]], שהיה בדרכו מ[[ספרד]] ל[[ארץ ישראל]], יישוב יהודי בטריפולי, החסר במנהגים יהודיים. הוא החליט להישאר בקהילה והחל בלימוד התורה ומצוות ההלכה ליהודים, יהודי לוב מייחסים לו את תקומתם הדתית. בספרם נכתבה ההערכה: "ילידי-ההר היו נבערים מדעת תורה" ורק מפעלו של לביא "החזירם ליהדות המסורה"{{הערה|1=ראו '''יהדות לוב''', עמוד 14}}.
| |||