בנג'מין אנדרסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להבנק הפדרלי
שורה 23:
אנדרסון נחשב בקרב הכלכלנים למנודה, בעיקר בגלל אי נכונותו לרכך את דעותיו או את ביקורתו על התאוריות הפופולריות של התקופה. הוא תואר על ידי הפרוגרסיבים כמיושן ומהפכני, אך בהתבוננות לאחור ניתן לראות כי חלק ניכר מהשקפותיו היו נבואיות ממש.
 
בשורה ארוכה של מאמרים שפורסמו טרם [[השפל הכלכלי הגדול]] שאחרי שנת [[1929]] הזהיר אנדרסון מפני המדיניות המרחיבה של הבנק הפדרלי בארצות הברית הגורמת לערעור המאזן שבין השקעות וחסכון או, בלשון פשוטה, להשקעת יתר במיזמים ארוכי טווח, בגלל תחושת ביטחון כוזב שנבעה ממדיניות הזרמת הכספים של הבנק הפדרלי. יתר על כן, טען אנדרסון (כפי שטוענת גם התאוריה האוסטרית) ההטיה לכיוון הלוואות שהבנקש[[הבנק הפדרלי]] הנמיך את דרישות הסף שלהן במכוון, הביא לזרימת כסף "זול" לשוק ובעקבותיו לגידול דרמטי בתחומי הנדל"ן והבנייה ולעליה דרמטית בספקולציות בשוק המניות.
 
בפברואר [[1929]], עוד לפני משבר אוקטובר, טען אנדרסון כי מדיניות הבנק הפדרלי אינה יכולה אלא להביא לנפילה בטווח הקרוב. במאי אותה שנה הוא הסביר כי מדיניות הבנק הפדרלי שיצרה הרחבת אשראי בנקאי ניכרת במהלך העשור גרמה לכך שלמרות שלשוק נכנסו במהלך שנים אלו טכנולוגיות רבות שהיו אמורות להוריד את המחירים, מדיניות הבנק הפדרלי שימרה את המחירים בעינם.