נורווגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
666
תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה חזרות ריקון עריכה חזותית
מ שוחזר מעריכות של 84.108.142.57 (שיחה) לעריכה האחרונה של David.r.1929
שורה 1:
{{מדינה
שלו שלום שלום כיתה א שלום שלום כיתה א שלום שלום שלום כיתה אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאלף ךגם'7/ןעגכ/'ןךעוג'ק/ף'גי8]'קככככככככככככככככככככככין]יםד]ש999999999999999999999999999999999666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666
|שם=נורווגיה
|מדינה=ממלכת נורווגיה
|שם בשפת המקור=Kongeriket Norge<br />Kongeriket Noreg
|תמונת דגל=Flag of Norway.svg
|תמונת סמל=Coat of Arms of Norway.svg
|מוטו לאומי=הכול בשביל נורווגיה
|המנון=[[המנון נורווגיה|הו, נאהב ארץ זו]]
|קובץ המנון=Norway (National Anthem).ogg
|יבשת=[[אירופה]]
|שפה רשמית=[[נורווגית]]{{הערה|1=וגם [[סאמי]] במספר רשויות מקומיות.}}
|עיר בירה=[[אוסלו]]
|קואורדינטות של הבירה={{coord|59|56|N|10|41|E|display=inline|type:city}}
|העיר הגדולה ביותר=[[אוסלו]]
|משטר=[[מונרכיה חוקתית]]
|ראש המדינה=[[המלוכה הנורווגית|מלך]]
|מנהיגים=- [[המלוכה הנורווגית|מלך]] {{ש}} - [[ראש ממשלת נורווגיה|ראש ממשלה]]
|שמות מנהיגים=[[האראלד החמישי, מלך נורווגיה|האראלד החמישי]] {{ש}} [[ארנה סולברג]]
|הקמה=היפרדות מ[[שוודיה]]
|אירועי הקמה=- הכרזה {{ש}} - הכרה
|תאריכי הקמה=[[7 ביוני]] [[1905]] {{ש}} [[26 באוקטובר]] [[1905]]
|פירוק=
|אירועי פירוק=
|תאריכי פירוק=
|אחוז מים=5%
|מטבע=[[כתר נורווגי]]
|סימון מטבע=NOK
|אזור זמן=+1
|סיומת אינטרנט=no
|קידומת טלפון=47
|מפה מתבנית={{מפת איתור/אירופה|מדינה=נורווגיה}}
|מפה נוספת מתבנית='''מפת נורווגיה היבשתית'''{{מפת מיקום|מדינה=נורווגיה|שם=נורווגיה|אורך=4.1|רוחב=71.5|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}{{ש}}'''איי סבאלברד צפונית לאירופה'''{{מפת איתור/סבאלברד|מדינה=סבאלברד}}
}}
[[קובץ:Lake Bondhus Norway 2862.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אגם בונדהוס ב[[הפארק הלאומי פלוגפונה|פארק הלאומי פלוגפונה]]]]
[[קובץ:GeirangerFjord.jpg|שמאל|ממוזער|275px|נורווגיה מוכרת ב[[פיורד]]ים המרהיבים שלה. בתמונה [[ייראנגרפיורד]], שיחד עם [[נרייפיורד]] הם [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]].]]
[[קובץ:Andelasnes.jpg|שמאל|250px|פיורד רומסדלס, והעיירה [[אנדלסנס]]|ממוזער]]
[[קובץ:Flaggborg_17mai.jpg|ממוזער|275px|נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005]]
[[קובץ:Stortinget, Norway.jpg|שמאל|ממוזער|275px|ה[[פרלמנט]] הנורווגי - הסטורטינג, ב[[אוסלו]]]]
'''ממלכת נורווגיה''' (נכתב גם {{ללא החלפה|נורבגיה}}; ב[[נורווגית]]: '''Kongeriket Norge''' [[נורווגית ספרותית|ניב בוקמל]] ; '''Kongeriket Noreg''' [[נורווגית חדשה|ניב נינורשק]]) היא [[מדינה]] [[סקנדינבים|נורדית]] ב[[סקנדינביה]] שב[[צפון אירופה]]. לנורווגיה צורה מוארכת ו[[קו חוף]] נרחב לאורך [[האוקיינוס האטלנטי]] הכולל את ה[[פיורד]]ים המפורסמים שלה. היא גובלת ב[[שוודיה]], [[רוסיה]] ו[[פינלנד]]. היא חברה מייסדת של [[המועצה הנורדית]] וברית [[נאט"ו]].
 
נורווגיה היא מדינה מודרנית [[תעשייה|מתועשת]] וכשכנותיה היא מובילה מדיניות [[רווחה]] מפותחת ומשק [[סוציאליסט]]י עם [[מיסוי פרוגרסיבי]], לצד מעורבות ביחסים בינלאומיים ובדגש על נושאי [[זכויות האדם]] ו[[הגנת הטבע והסביבה]]. באופן מסורתי, [[יוקר המחיה]] בה הוא הגבוה בעולם, ובסקר של דירוג ערים לפי מדד יוקר המחיה לשנת [[2011]] הגיעו [[עיר בירה|עיר הבירה]] [[אוסלו]] ו[[עיר]]-ה[[נפט]] [[סטוונגר]], למקומות השני והרביעי בעולם (בהתאמה), ולמובילות רשימת ערי [[יבשת]] [[אירופה]]. בבדיקה שבוצעה על ידי האו"ם, דורגה נורווגיה כמדינה שהכי טוב להתגורר בה בין השנים 2001–2006 ושוב בין 2009–2011. בנוסף, נורווגיה משמרת מורשת [[תרבות]]ית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט ה[[סאמים|סאמי]] ([[לאפים|לאפי]]) המתגורר בעיקר בצפון המדינה.
 
על פי ה[[אטימולוגיה]] המודרנית, משמעות השם נורווגיה (Norge)היא "הנתיב הצפוני" (Nor= צפוני gen= דרך).
 
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של נורווגיה}}
 
עדויות לנוכחות בני [[אדם]] בנורווגיה תוארכו לסביבות שנת [[8,000 לפנה"ס]]. מאותה תקופה התגלו עדויות של כלי אבן, כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת ה[[צייד]]ים של הנורווגים הקדמונים. בסביבות [[3,000 לפנה"ס]] החל בחבל ארץ זה המעבר לעיסוק ב[[חקלאות]], כחלק מ[[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]].
 
התקופה ה[[ויקינגים|ויקינגית]] (מ[[המאה ה-9]] עד ל[[המאה ה-11|מאה ה-11]]) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הוויקינגים הנורווגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הם הקימו קשרי סחר נרחבים ו[[התיישבות|התיישבו]] בחלק מן האזורים אליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורווגיה מחולקת למספר רב של [[מונרכיה|ממלכות]] קטנות. במשך למעלה מ-200 שנים נמשך תהליך האיחוד של נורווגיה. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את הפיורד של [[אוסלו]], מילאו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד, תוך שהם משתלטים באופן הדרגתי על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד שנת [[1060]] נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.
 
במהלך [[המאה ה-14]] קטנה ה[[אוכלוסייה]] בנורווגיה בשל [[המגפה השחורה]] ובעיות [[אקלים|אקלימיות]], וכתוצאה מכך החלה הידרדרות במצב ה[[כלכלה|כלכלי]] באזור. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידי [[אצולה|אצילים]] [[דנמרק|דנים]] ו[[גרמניה|גרמנים]] שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. טקסי נישואין שנערכו בין חברי שושלות מלכים הובילו לאיחוד המשולש של מדינות נורווגיה, דנמרק ו[[שוודיה]] - [[איחוד קאלמאר]] - החל מ-[[1450]]. האיחוד עוגן בחתימת המדינות על אמנה. תקופה זו תוארה באופן [[לאומיות|לאומי]]-[[רומנטיקה|רומנטי]] כ"ליל 400 השנים". ב-[[1521]] פרשה שוודיה מהאיחוד אולם נורווגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.
 
לאחר ש[[דנמרק-נורווגיה]] תמכה ב[[נפוליאון]] בתקופת [[המלחמות הנפוליאוניות]], נמסרה נורווגיה ל[[מלך]] שוודיה שניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, שותפתה של [[צרפת]], ולהרוויח את נורווגיה כשלל נוסף. בינואר [[1814]] נכנעה דנמרק ללחצי השוודים ומסרה לידיהם את נורווגיה. בזמן שהצבא השוודי היה במערכה צבאית ביבשת אירופה, אימצה לעצמה נורווגיה [[חוקה]], הכריזה על [[עצמאות]] ובחרה לעצמה מלך ב-[[17 במאי]] 1814, כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שוודיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שיגרה כוח [[צבא]] לנורווגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורווגיה ושוודיה אוחדו באיחוד הקרוי לעתים [[האיחוד השוודי-נורווגי|שוודיה-נורווגיה]]. למרות האיחוד זכתה נורווגיה למידת מה של [[אוטונומיה]].
 
===המאות ה-20 וה-21===
בשנת [[1905]] בוטל האיחוד בין הממלכות, ושוודיה הכירה בעצמאות נורווגיה. [[ממשלה|ממשלת]] נורווגיה הציעה את כתר נורווגיה ל[[נסיך]] הדני קרל. לאחר [[משאל עם]] שאישר את ה[[מונרכיה]], בחר ה[[פרלמנט]] בקרל למלך פה אחד. קרל שינה את שמו ל[[הוקון השביעי]] (Haakon VII) על שם מלכי נורווגיה העצמאית של [[ימי הביניים]].
 
נורווגיה הייתה [[מדינה נייטרלית|נייטרלית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] [[המערכה בנורווגיה|פלשו לנורווגיה]] כוחות [[גרמניה הנאצית]] ב-[[9 באפריל]] [[1940]]. ההתנגדות בנורווגיה נמשכה כחודשיים וה[[כיבוש]] הנאצי הושלם ב-[[10 ביוני]]. המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] (בריטניה). הגרמנים הקימו [[ממשלת בובות]] תחת הנהגתו של [[וידקון קוויזלינג]]. הכיבוש הסתיים עם כניעת הגרמנים בנורווגיה, ב-[[8 במאי]] [[1945]]. הכיבוש הנאצי של נורווגיה הפך את הנורווגים לספקנים לגבי מדיניות הנייטרליות.
 
נורווגיה הייתה בין המדינות שחתמו על אמנת [[נאט"ו]] ב-[[1949]] ובין החברות המייסדות של ארגון [[האומות המאוחדות]] אך היא אינה חברה ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], לאחר שפעמיים (בשנים [[1972]] ו-[[1994]]) נדחתה הצעה זו ב[[משאל עם]] בפער קטן.
 
לקראת סוף [[שנות השישים של המאה העשרים]] התגלו מאגרי [[נפט]] ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]], ונורווגיה הפכה למפיקה העיקרית שלהם. עקב כך, החלה צמיחה כלכלית במדינה ועלייה ברמת החיים. העלייה התבטאה בשיפור מערכות ה[[חינוך]] והרווחה, והפיכתן למתקדמות בעולם, בנוסף להגדלת קצבאות הזקנה והאבטלה יחד עם מתן שירותים [[רפואה|רפואיים]] וחינוך גבוה חינם.
 
ב-[[22 ביולי]] [[2011]] אירעה [[מתקפת הטרור בנורווגיה (2011)|מתקפת טרור בנורווגיה]] שכללה פיצוץ [[מכונית תופת]] בסמוך לקריית הממשלה שהביא למותם של 8 בני אדם ולנזק רב למבנים, ו[[פיגוע ירי]] כשעתיים לאחר מכן, שבו נהרגו כ-69 בני [[נוער]] ועשרות נפצעו ב[[מחנה קיץ]] של [[מפלגת העבודה (נורווגיה)|מפלגת העבודה הנורווגית]].
 
== גאוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של נורווגיה}}
 
שטחה של נורווגיה מונה 385 אלף [[קילומטר רבוע]] כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר).
פני השטח של נורווגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורווגי הוא למעלה מ-20,000 [[קילומטר]] ([[פרדוקס קו החוף|האורך המדויק תלוי במדידה]]). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם [[פיורד]]ים בנוסף לאיים ואיונים רבים. מספר האיים הוא 239,057 ואם לוקחים בחשבון גם את אורך קו החוף שלהם, מתקבל כי לנורווגיה קו חוף בעל אורך כולל של 100,915 קילומטר (שני באורכו רק לקנדה). נורווגיה שוכנת לחופיו הצפוניים של [[האוקיינוס האטלנטי]] ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים: [[הים הצפוני]] מדרום מערב, [[הים הנורווגי]] ממערב ו[[ים ברנץ]] מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורווגיה הוא [[גלדהפיגן]] (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הוא [[יוסטדאלסבריין]] (Jostedalsbreen). אורך הקרחון כמאה קילומטר, שטחו כארבע מאות ותשעים קמ"ר והנקודה הגבוהה בו (Høgste Breakulen) מתנשאת לגובה 1,957 מטרים מעל פני הים. באי [[טורגט]] נמצא הר [[טורגהאטן]], הנודע בחור המוזר שבמרכזו.
 
ה[[אי]]ים הסמוכים, [[סבאלברד|סבאלבּרד]] ו[[יאן מאיין]] מצויים תחת [[ריבונות]]ה ונחשבים כחלק מהממלכה. לעומתם, האיים [[בובה (אי)|בּוּבֶה]] שבדרום [[האוקיינוס האטלנטי]] וה[[פטר הראשון (אי)|אי פטר הראשון]] שבדרום [[האוקיינוס השקט]] הם שטחי חסות נורווגיים ולא נחשבים כחלק מהמדינה על ידי הקהילה הבינלאומית. לנורווגיה תביעות [[טריטוריה|טריטוריאליות]] גם בנוגע ל[[ארץ המלכה מוד]] שב[[אנטארקטיקה]].
 
נורווגיה ידועה בכינוי "ארץ שמש החצות", משום שחלקה הצפוני שוכן מצפון ל[[חוג הקוטב הצפוני]], היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות.
 
ה[[אקלים]] הנורווגי הוא [[אקלים ממוזג]], במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעת [[זרם הגולף]]. האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ובאזורים צפוניים הוא אף הופך ל[[אקלים ארקטי]].
 
== פוליטיקה ==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה בנורווגיה}}
 
נורווגיה היא [[מונרכיה חוקתית]] בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי ה[[המלוכה הנורווגית|מלך]] הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, החוקה של [[1814]] מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (ה[[ממשלה]]) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט המונה את [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז [[1884]], השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת ה[[פרלמנט]], דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.
 
השיטה הפרלמנטרית הנורווגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא ה[[סטורטינג]] (Storting). בסטורטינג יושבים 169 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 19 המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורווגיה. חברי הסטורטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. החוק הנורווגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט, והממשלה זקוקה לתמיכת הפרלמנט במהלכיה (כנהוג ב[[דמוקרטיה פרלמנטרית]]). עד שנת 2009 חולק הסטורטינג לאחר הבחירות לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagsting Forte), אך הדבר הופסק עקב הדמיון הרב מדי בעמדות הפוליטיות של נציגי שני הבתים.
 
מערכת המשפט הנורווגית כוללת את בית המשפט העליון, ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 17 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לערעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם.
 
=== יחסים עם ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|יחסי ישראל-נורווגיה}}
נורווגיה תמכה ב[[ישראל]] בעקביות מאז [[כ"ט בנובמבר|הצבעת האו"ם ב-1947]]. ב-[[1961]] הוקמה שגרירות נורווגית בישראל. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות בין ישראל לנורווגיה. בעקבות [[מבצע זעם האל#פרשת לילהאמר|פרשת לילהאמר]] ב-[[1973]], בה התנקשו סוכנים ישראלים בחייו של מלצר מקומי שטעו בזיהויו, נפגעו יחסי המדינות.
 
בסוף שנת [[1993]], שימשה הבירה אוסלו כמקום המפגש והתיווך בין ישראל לנציגי [[אש"ף]], לשם יצירת [[הסכם אוסלו]].
 
עד פרוץ [[האינתיפאדה הראשונה]] הייתה תדמיתה של ישראל חיובית בנורווגיה, אולם הדיווחים מהנעשה בשטחים פגמו במעט בתדמית הישראלית.
[[האינתיפאדה השנייה]] העצימה את הרגשות העוינים לישראל, בין היתר בהשפעת המהגרים ה[[אסלאם|מוסלמים]] הרבים במדינה, ובשנת [[2004]] נתקלו ספינות סוחר ישראליות בהתנגדות לפריקת מטענן בנמל אוסלו.
במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות הנורווגית כתבות אנטי ישראליות, בחלקן אף בעלות נימה [[אנטישמיות|אנטישמית]]. כנגד תופעה זו פועל בנורווגיה ארגון בשם "המרכז למאבק באנטישמיות" (SMA).{{הערה|1=http://ww2.antisemittisme.no/user_eng/index.php?section=news&TAG=NEWS27}}
 
== צבא וביטחון ==
{{ערך מורחב|הכוחות המזוינים של נורווגיה}}
נורווגיה נמנית עם מייסדות ברית [[נאט"ו]] ב-[[1949]]. בנורווגיה מופעל חוק [[גיוס חובה]] שבמסגרתו מחויבים כל הגברים במדינה לשרת שירות של בין שישה לשנים-עשר חודשים בצבא. גם נשים מחויבות להתגייס לצבא.{{הערה|8=http://www.reuters.com/article/us-norway-women-conscription-idUSBRE95D0NB20130614}}
 
== כלכלה ==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת נורווגיה}}
 
הכלכלה הנורווגית, כמו כלכלתן של שאר מדינות [[סקנדינביה]], היא [[כלכלה]] המבוססת על מודל [[מדינת רווחה|מדינת הרווחה]]; כלומר על שילוב בין פעילות [[שוק חופשי]] [[קפיטליזם|קפיטליסטי]] והתערבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק ה[[נפט]] והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות שלושה [[תאגיד]]ים ממשלתיים. נורווגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון: נפט, [[אנרגיה הידרואלקטרית|כוח הידרואלקטרי]], דגה, [[עץ (חומר גלם)|עץ]] ו[[מינרל]]ים.
 
במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] החלו להתגלות מאגרי נפט ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]] בשטחים הנמצאים במים הכלכליים של נורווגיה. הכלכלה הנורווגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורווגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. נורווגיה אינה חברה ב[[אופ"ק]], ורק [[רוסיה]] ו[[ערב הסעודית]] מייצאות יותר נפט ממנה.
 
בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורווגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.
 
על אף רמת החיים הגבוהה בנורווגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורווגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב-114 מיליארד [[דולר אמריקני]], וכן הוקמה [[קרן השקעות ריבונית]] אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.
 
נורווגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב-[[1972]] וב-[[1994]]. נורווגיה חברה ב[[איגוד הסחר החופשי האירופי]] (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת [[1960]]. רוב מדינות האיגוד, ונורווגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "[[האזור הכלכלי האירופי]]" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.
 
עיקר סחר החוץ של נורווגיה מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי.
 
== דמוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של נורווגיה}}
 
אוכלוסיית נורווגיה מונה 4.9 מיליון איש וגידול האוכלוסייה עומד על 1.2% לשנה.
 
הרוב האתני בנורווגיה הם [[סקנדינבים|נורדים]] ([[שבטים גרמאנים|צפון גרמאנים]]). המיעוטים בצפון הם ה[[לאפים]] או הקוון (Quen). בשנים האחרונות ה[[הגירה]] אחראית ללמעלה ממחצית מגידול האוכלוסין כש-12.2% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון ל-[[2010]]): כ-5.7% ממוצא אירופי, כ-4.3% ממוצא אסיאתי (בעיקר מ[[פקיסטן]], [[עיראק]] ו[[טורקיה]]) ו-1.5% ממוצא [[אפריקה|אפריקני]]. הגידול במספר המהגרים הביא למחלוקת פנימית בנורווגיה בדבר מדיניות ההגירה הרצויה.
 
נכון ל-2010, כ-81% מתושבי נורווגיה חברים בכנסייה ה[[אוונגליזם|אוונגליסטית]] [[לותרניזם|לותרנית]] של נורווגיה (כנסיית המדינה). קהילות [[נצרות|נוצריות]] אחרות מונות כ-3.3% מתושבי נורווגיה. בין הדתות הלא-נוצריות ה[[אסלאם]] היא הדת הגדולה ביותר (2%) ודתות אחרות מונות פחות מ-1%. כ-15% מתושבי נורווגיה אינם משויכים דתית.
 
=== יהדות נורווגיה ===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות נורווגיה}}
בנורווגיה קהילה יהודית קטנה המונה כ-1500 יהודים, המרוכזים ב[[אוסלו]] ו[[טרונדהיים]] (שם נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם). היהודים השתלבו היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בולטות, ביניהם [[ג'ו בנקוב]], שהיה מנהיג המפלגה השמרנית ונשיא ה[[סטורטינג]]. בנורווגיה חל איסור מסיבות הומניות על [[שחיטה כשרה]], ולפיכך נאלצים בני הקהילה לייבא בשר כשר.
 
אף על פי שיהודים הגיעו לנורווגיה, ככל הנראה, לפני כ-800 שנה, הם הורשו להציג את עצמם כיהודים בגלוי רק בסוף [[המאה ה-15]]. בשנת [[1687]] גורשו היהודים מנורווגיה, ועד שנת [[1814]] חל איסור על כניסת [[יהדות אשכנז|יהודים אשכנזים]] לנורווגיה, אף על פי של[[יהדות ספרד|יהודים ספרדים]] הותרה הכניסה בדרך כלל. בשנת 1814, נקבע בחוקה החדשה של נורווגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה, אך לחץ ציבורי הביא בשנת [[1851]] לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורווגיה. טרם הפלישה הנאצית לנורווגיה היו במדינה כ-1800 יהודים. 758 יהודים, כולל ה[[רב]] הראשי של יהודי נורווגיה הושמדו ב[[אושוויץ]], ורובם של הנשארים ברחו למדינות שכנות או רחוקות יותר.
 
== שפות ==
השפה ה[[נורווגית]] היא [[שפות גרמאניות צפוניות|שפה צפון-גרמנית]]. תחת האיחוד עם דנמרק, החליפה שפת הכתיבה ה[[דנית]] את הנורווגית אך לאחר התמוססות האיחוד, יצר חוקר השפה איבר אאסן שפת כתיבה נורווגית חדשה שהתבססה על הדיאלקטים הנורווגים.
 
מאוחר יותר, עברה גם שפת הכתיבה הדנית תהליך של נורווגיזציה. כתוצאה מכך, נורווגיה היא כיום בעלת שתי שפות פורמליות עיקריות: נורווגית בעלת ניב [[נורווגית ספרותית|בוקמול]] המבוססת על שפת הכתיבה הדנית ועל שפת הדיבור הדנית-נורווגית, ונורווגית בעלת ניב [[נורווגית חדשה|נינורשק]] המבוססת על עבודתו של איבר אאסן. בנוסף, קיימת גם תפוצה לסוג נוסף של נורווגית – נורווגית ריקסמול שלמעשה מהווה וריאציה של בוקמול.
 
בבתי הספר בנורווגיה ובמוסדות להשכלה גבוהה מתבצעים הלימודים גם בבוקמול וגם בנינורשק.
 
מרבית תושבי נורווגיה (85%) עושים שימוש בבוקמול בחיי היום יום ושפה זו נפוצה בעיקר בערים הגדולות ואילו נינורשק מדוברת בעיקר באזורים הכפריים.
 
הדומיננטיות הרבה של הבוקמול בחברה הנורווגית מיוחסת בעיקר לעובדה שזוהי השפה העיקרית שבשימוש אמצעי התקשורת בנורווגיה.    
 
== תרבות ==
התרבות הנורווגית המפותחת הולידה כמה וכמה אישים שרכשו להם מוניטין בינלאומיים. בתחום ה[[אמנות|אמנויות]] הפלסטיות התבלטו ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[גוסטב ויגלנד]] וה[[צייר]] [[אדוורד מונק|אֶדוַורד מונק]], שנולד במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], ופיתח סגנון ייחודי. באותה תקופה פעל ה[[מלחין]] הנורווגי הנודע [[אדוורד גריג|אדוורד גְריג]]. עם ה[[סופר]]ים המפורסמים של נורווגיה נמנים ה[[מחזאי]] [[הנריק איבסן|הֶנריק איבסֶן]], ה[[משורר]] [[הנריק ארנולד ורגלנד]] ו[[קנוט האמסון]], חתן [[פרס נובל]] ל[[ספרות]] ב-[[1920]].
ב[[מוזיקה]] המודרנית נודעת נורווגיה במוזיקאי ה[[ג'אז]] שלה, כגון ה[[סקסופוניסט]] [[יאן גרברק]], ה[[מתופף]] [[יון כריסטנסן]], ה[[בסיסט]] [[ארילד אנדרסן]] וה[[גיטריסט]] [[טריה ריפדאל]].
 
בנוסף, נחשבת נורווגיה כארץ המקור של ה[[בלאק מטאל]].
 
== ספורט ==
בדומה לשאר מדינות אירופה, ה[[כדורגל]] הוא ה[[ספורט]] הפופולרי ביותר בנורווגיה. כמו כן, ענפי ספורט בקטגוריות [[סקי]] ו[[ספורט חורף|חורף]] מאוד פופולריים וספורטאי העילית של נורווגיה בענפים אלו הם מהמצטיינים בעולם.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Norge|שם ויקישיתוף=נורווגיה|ויקימסע=נורווגיה|ויקימילון=נורווגיה}}
* [http://www.norway.info מידע אודות נורווגיה] - האתר הרשמי (אנגלית)
* [http://norway.co.il/ מידע אודות נורווגיה] - עברית
* [https://www.idi.org.il/policy/world-comparison/states/norway/ מידע פוליטי-חברתי מקיף על נורווגיה,] באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [[אליהו בירנבוים]], [http://www.daat.ac.il/he-il/history/yehudi-olami/norvegiya.htm משפחה בצפון הרחוק] - [[מקור ראשון]] - על יהדות נורווגיה - דצמבר 2007
* {{GoTravel||כתבות על מסלולי טיול ויעדי טיול בנורווגיה|579}}
* {{ynet|סוכנויות הידיעות|זוועה בנורווגיה: לפחות 80 הרוגים בטבח באי|4098908|23 ביולי 2011}}
* {{GoTravel|אמיר גור|הפיורדים של נורווגיה - הפלגה בנופים היפים ביותר בעולם|3202}}
* עמרי גלפרין, נורווגיה - איי לופוטן, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3980916,00.html
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{מדינות אירופה}}
{{המועצה הנורדית}}
{{הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי}}
{{מונרכיות}}
 
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]