תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה – הבדלי גרסאות

ימים ספורים לאחר קבלת הידיעות הראשונות (כבר ב-27 בנובמבר 1942) פרסם [[נתן אלתרמן]] במדורו "[[הטור השביעי|רגעים]]" בעיתון [[הארץ]], את שירו עז המבע "[[מכל העמים]]",,{{הערה|[http://www.vbm-torah.org/vtc/0020883.html "מכל העמים" - הטקסט המלא] באתר בית המדרש הווירטואלי.}} המפנים את גודל הזוועה ללא אשליות ומטיח כתב-אשמה חריף כלפי העולם החופשי המאפשר את ההשמדה. אחר כך חיבר אלתרמן ופרסם ב"[[הטור השביעי|טור השביעי]]" שירים נוספים בנושא ("[[מכתבו של מנחם מנדל]]", "[[הלשון השוודית]]" ועוד). בסוף השיר מתאר אלתרמן את תחושת הביטחון שהאל ינקום - לא רק ברוצחים אלא גם בשותקים, בעמי העולם שעמדו מנגד ("אתה [אלוהים] תבקשנו [את הדם השפוך] מידי הרוצחים/ ומידי השותקים גם יחד"). ההיסטוריון [[מרדכי נאור]] מעלה את השאלה האם בין "השותקים" של אלתרמן מצויים לא רק אומות העולם אלא גם היישוב היהודי בארץ ישראל, שאותו השיר בא לעורר.{{הערה|1=[[מרדכי נאור]], [http://www.naormor.co.il/page.asp?id=45#_edn1 המשורר והשואה: עיון בשירי שואה וגבורה ב"רגעים" וב"הטור השביעי" לנתן אלתרמן]}}