היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

עמדת [[ההסתדרות הציונית]] הייתה ברורה. הרוב הגדול של המנהיגים הציונים צדד בהזדהות עם גרמניה - זאת תשחרר את [[יהודי רוסיה]] מעול הצאר, וטורקיה אשר הצטרפה אל גרמניה תשנה את דעתה על היהודים. לעומת זאת, תמיכה ב[[מדינות ההסכמה]] תספק עילה לחיסול היישוב היהודי. עם זאת, הזדהות עם גרמניה תסכן את מיליוני יהודי רוסיה ו[[יהדות פולין|פולין]], ומדינות ההסכמה לא ייענו לתביעותיהם הלאומיות של היהודים. בשל שיקולים אלו הוחלט לבסוף על ניטראליות. עמדה זאת דורשת להעברת מרכז ההסתדרות מ[[ברלין]], ומעשה זה יכול להיתפס בידי גרמניה כבגידה. אי לכך, המשרדים נותרו בברלין אך הוקמו משרדים גם ב[[דנמרק]] הנייטרלית.

בניגוד לדעה הרווחת ביישוב ולהחלטת ההסתדרות הציונית לשמור על נטראליות, השליכה רשת, שמנתה עשרות פעילים בודדים, יהבה, על ניצחון בריטי במערכה והחליט לסייע לבריטים במתן שרותי [[מודיעין]] במטרה למנף קשר מודיעיני לכדי נכס מדיני{{הערה|שם=מק|1=<div class="mw-content-ltr">Efraim Halevi, [http://fathomjournal.org/balfour-100-mack-aaron-aaronsohn-the-nili-intelligence-network-and-the-balfour-declaration/ Balfour 100 ‘Mack’: Aaron Aaronsohn, the NILI intelligence network and the Balfour Declaration], Fathom, summer 2017</div>}} על מנת לקדם את הקמתו של [[בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראל. הם הקימו מחתרת בשם [[ניל"י]] - נצח ישראל לא ישקר. בראשה עמדו [[אהרון אהרונסון|אהרון]] ו[[שרה אהרונסון]], [[אבשלום פיינברג]] ו[[יוסף לישנסקי]]. המחתרת פעלה בארץ ובסוריה בשנים [[1915]]-[[1917]]. הקשר בין הרשת למודיעין הבריטי התקיים באמצעות הגעת אניות בריטיות בחוף עתלית, שליחים למצרים דרך [[מדבר סיני]] ויוני-דואר (כשהיה צורך להעביר הודעות במהירות). הרשת נחשפה ב-1917, והשלטון הטורקי פתח במסע נקמה נגדה ונגד היישוב היהודי כולו. בסוף 1917 ניתנה [[הצהרת בלפור]].

לקראת סוף המלחמה הצטרף ה[[ג'וינט]], ארגון הסיוע האמריקאי, לפעולות הסיוע ליהודי ארץ ישראל . המנהל בפועל של [[בנק אנגלו-פלשתינה]] [[אליעזר הופיין]] קבל את המינוי לניהול פעולות הג'וינט בארץ. הוא היה הבכיר מבין ראשי היישוב שלא גורש מהארץ או הפך לנתין עות'מאני. והוא קיבל את המינוי במקביל לפעילות הבנקאית.

ארגון הג'וינט החל לפעול ב[[ארץ ישראל]] בעקבות ד"וחות פסימיים של קונסול [[ארצות הברית]] (שעדיין שמרה על נייטרליות בבתחילת המלחמה) ב[[ירושלים]], [[אוטיס אלן גלייזברוק|ד"ר אוטיס גלייזברוק]] ושגריר ארצות הברית ב[[קונסטנטינופול]], [[הנרי מורגנטאו (האב)|הנרי מורגנטאו]]. מספר לא קטן של ארגונים יהודיים בארצות הברית אספו [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ומזון, ושלחו אותם ליישוב בארץ ישראל באמצעות הג'וינט.

הפעילות נמשכה עד שארצות הברית זנחה את העמדה הנייטרלית והכריזה גם היא מלחמה על העות'מאנים. קונסול ארצות הברית בירושלים נאלץ לעזוב את העיר, ומרכז פעילות הסעד של הג'וינט הועתק ל[[הולנד]] הנייטרלית. בראש הפעילות בהולנד עמד סולומון פרדריק ואן נירופּ (van Nierop), יהודי שכיהן כמנכ"ל הבנק ה[[אמסטרדאם|אמסטרדמי]] (Amsterdamische Bank). ב-[[8 ביוני]] [[1917]] פנה ואן נירופ אל הופיין וביקשו לעמוד בראש מפעל החלוקה של המזון והכספים ליהודי ארץ ישראל. הופיין הסכים, ורתם את מערך הסניפים של אפ"ק (ביפו, בירושלים, בביירות, בחיפה, בחברון, בצפת ובטבריה) לאחת הפעולות הסוציאליות החשובות בתולדותיו. העובדה שמוצאו של הופיין היה מאותה ארץ ממנה אורגנו משלוחי המצרכים לארץ ישראל - הולנד - הקלה כמובן על המלאכה. כל פעילותו הבנקאית והחברתית של הופיין נעשתה בהתנדבות, ממשרד שהועמד לרשותו על ידי הקונסול ה[[ספרד]]י בירושלים [[הרוזן אנטוניו דה בלובר]] (Antonio de Ballobar).{{הערה|1=ממסמכים שהתגלו לאחרונה התברר שאמו הייתה נצר לאנוסי ספרד.}} המיקום נבחר משום שספרד, כמו הולנד, שמרה אף היא על נייטרליות. הטורקים יירטו לעתים את המברקים שעברו בין [[אמסטרדם]] וירושלים, ולפחות פעם אחת עצרו את הופיין בחשד ל[[ריגול]].{{הערה|1= באחד המברקים נכתב הצירוף Health Bureau והטורקים שקראו Herald Bureau חשדו בהופיין שהוא מקיים קשרים עם משרד התעמולה האמריקני.}}

הדו"ח כלל את תיאור המצב באותן שנים, וכן נספחים מפורטים אודות העזרה. במבוא הסביר או תרגם הופיין מונחים רבים לקורא האמריקני שאינו בקיא די הצורך במציאות הארצישראלית. ברשימת המונחים (באותיות לטיניות) המלווים בהסבר בשפה ה[[אנגלית]], מופיעים מושגים כמו "פקידים ואמרכלים בארץ הקודש", "[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], [[כולל (היישוב הישן)|כולל]], "מוּצתרף" (נציב טורקי, בטורקית עות'מאנית: '''متصرف''', ב[[טורקית]] mutasarrıf, וב[[אנגלית]]: Mootessarif), [[שטריימל]] ונס [[חנוכה]]. היות שחלק גדול מן הפעילות הייתה בענייני כספים, דאג הופיין לרשום בין מושגים אלו גם את "קופת הצדקה ע"ש רבי מאיר בעל הנס", [[החלוקה]] ו"שנורר".{{הערה|1="שנורר" תורגם ל-"A persistent beggar" }}.

* רבקה ירמיאש, חיל האוויר הבריטי וביטחון האימפריה במלחמת העולם הראשונה ובעקבותיה : לקחים מאירועי שנת 1917 בארץ ישראל ועבר הירדן, '''הלחימה במבואות ירושלים''', הכנס השנתי התשיעי - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. י-י"א בחשון תשע"א 18-19 באוקטובר 2010, יד לשריון - לטרון, (עורכים: עזרא פימנטל ואבי ששון), ירושלים: אריאל תשע"א 2011, עמ' 71-61.‬

* [[צבי שילוני]], תמורות ומפנה בהנהלה הציונית ובקרן הקיימת לישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה, '''[[עיונים בתקומת ישראל]]''', 6, תשנ"ו, עמ' 189-163.