חורבת עוזה – הבדלי גרסאות

'''חורבת עוזה''' (ח'ירבת ע'זה) היא [[אתר ארכאולוגי]] [[שכבה ארכאולוגית|רב שכבתי]] בגבולה המזרחי של [[בקעת ערד]], מעל ל[[נחל קינה]]. החורבה שימשה כמצודה לכל אורך התקופות ושלטה על דרך עתיקה העוברת בנחל. יש המתארכים אותה אולי אפילו מהתקופה הפרהיסטורית אך בוודאות דרך זו הייתה קיימת לאורך כל התקופות העתיקות.{{הערה|שם=בא-32|[[#ב"א-86|בית אריה (1986)]], עמ' 32}} בראשית [[המאה ה-20]] סקר [[אלואיס מוסיל]] את חורבת עוזה לראשונה, אלא שתיאר אותה בקצרה ולא תיארך אותה. [[אלברכט אלט]] ו[[אבי יונה]] זיהו באתר מצודה רומית, ולא ציינו שרידים מתקופות אחרות. בשנת [[1956]] סקר [[יוחנן אהרוני]] את האתר ביסודיות ופרסם תוכנית של המצודה שנראית על פני השטח. לדעת אהרוני שכנה באתר [[מצודת סוגרים]] ישראלית בעלת מגדלים. הוא ציין שנאספו מהמצודה מעט [[חרס]]ים מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]], ה[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלניסטית]] וה[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזאנטית]]. המצודה תוארכה על ידו למאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|7]]-[[המאה ה-8 לפנה"ס|8]] לפנה"ס. בהתבסס על חרסים שנאספו במורד הנחל טען שהאתר עצמו קדום יותר, כנראה מהמאות [[המאה ה-9 לפנה"ס|9]]-[[המאה ה-10 לפנה"ס|10]] לפנה"ס. בשנים 1982–1985 נערכו שש עונות חפירה באתר בראשותו של פרופ' יצחק בית אריה וד"ר ברוס קרסון מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת ביילור שבעיר ואקו, טקסס. החפירות נערכו בעיקר בתחום המצודה ובשוליה, אך נפתחו גם שטחים בתחום היישוב.

 

שכבה IV תוארכה ל[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] השנייה, כאשר המבנה המרכזי שנחפר הוא המצודה.

המצודה היא חלק ממערכת מצודות יהודה הישראליות שהגדולות שבה הן המצודה בתל עירא ומצודת ערד. פריחת המצודות וההתיישבות במאה ה-7 לפנה"ס נבעה ככל הנראה משיקום האזור בעקבות "השלום האשורי" ששרר אחרי [[מסע סנחריב]] בארץ ישראל שהתקיים בשנת 701 לפנה"ס.

 

=== זיהוי האתר בתקופת הברזל השנייה ===

 

== המצודה ==

הממצא כלל [[חרס|קרמיקה]], [[אוסטרקון|אוסטרקאות]], חפצי מתכת שונים בעיקר עשויים מ[[ברזל]], ראשי חצים, חותמות וחרוזים.

 

 

== אוסטרקונים ==

לדעתו של בן אריה, הרשימה נכתבה מסיבות פונקציונאליות: לחלוקה או לסידור משמרות בין שוכני המצודה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י' בית אריה|שם=קנקן כתובות מחורבת עוזה|כתב עת=ארץ ישראל|כרך=כ"ד|שנת הוצאה=תשנ"ד|עמ=34–40}}}}

 

ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] שוקמה המצודה בחלקה. בתקופה זו צומצם שטחה לשני שלישים מזה של תקופת הברזל. בתוך המצודה מתקופת הברזל, הוקמה חומת סוגרים חדשה עם מגדל במזרח. החדרים בחומה שהמשיכה לשמש את המצודה בצדדיה האחרים הורחבו, כך שבצפון ובדרום רוחבם היה 4 מטר, לעומת 2.5 מטר בתקופת הברזל. מקומו של השער לא השתנה, אך נעשו שינויים במבנה שלו. מפתן השער הוגבה, וניבנו בו חדרי מגורים רגילים, פתחו הוצר ל-1.75 מטר, ואליו הובילו מדרגות רחבות. מגדלי השמירה בחומת הסוגרים שהמשיכה להיות חלק מהמצודה החדשה, שוקמו ושימשו שוב. בניגוד למצודה הברזלית, רק חדרי החומה שימשו להתיישבות, והחצר נותרה ריקה. החצר הכילה מתקנים כמו [[ממגורה]]. הממצא העיקרי הוא כלי חרס שתוארכו על ידי יצחק בית אריה ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]], אוסטרקאות, לוחית משחק, חותם של ברונזה וכלי עצם. יצחק בית אריה מיחס את בניית המצודה ל[[סלאוקים]], אך מאוד יכול להיות שהמצודה ניבנתה ב[[חשמונאים|תקופה החשמונאית]]. העדות לכך הוא [[מטבע]] של [[חרתת הראשון]] או [[חרתת השני|השני]], מלכים נבטיים ששלטו במאה ה-2 לפנה"ס, בתקופה שחפפה ל[[מרד החשמונאים]].{{הערה|[[#ב"א-86|בית אריה (1986)]], עמ' 39–40.}}

 

 

== לקריאה נוספת ==