יתרון יחסי – הבדלי גרסאות

הרעיון תואר לראשונה על ידי [[רוברט טורנס]] בשנת [[1815]], במאמר על הסחר ב[[דגן]]. הוא הסיק כי ל[[בריטניה]] יש יתרון בסחר סחורה מגוונת עם [[פולין]] בתמורה לדגן, אף על פי שייתכן שניתן לייצר דגן במחיר זול יותר בבריטניה. בכל אופן, התאוריה מיוחסת בדרך כלל ל[[דייוויד ריקרדו]], שהסביר את התאוריה בצורה ברורה בשנת [[1817]] בספר "עקרונות הכלכלה המדינית והמיסוי", בדוגמה המערבת את בריטניה ו[[פורטוגל]]: ניתן לייצר בפורטוגל גם [[יין]] וגם [[בד]] בפחות עבודה מאשר בבריטניה. אולם, '''העלויות היחסיות''' של ייצור שני מוצרים אלו שונה במדינות אלו; בבריטניה קשה מאוד לייצר יין, וקשה פחות לייצר בד. לעומת זאת, בפורטוגל שני מוצרים אלה קלים לייצור. לכן, בעוד שזול יותר לייצר בד בפורטוגל, יהיה זה עוד יותר זול לפורטוגל לייצר עודף יין, ולסחור בו עם בריטניה בתמורה לבד. ובכיוון ההפוך, גם בריטניה מרוויחה מסחר זה, שכן עלויותיה לייצור בד לא השתנו, אך היא כעת יכולה להשיג יין במחיר זול יותר מאשר אילו ייצרה אותו בעצמה, בתמורה לעודפי הבד.

 

 

המתמטיקאי ה[[פולין|פולני]] [[סטניסלב אולם]] איתגר בעבר את הכלכלן ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[פול סמואלסון]] לנקוב בשמה של תאוריה אחת בתחום [[מדעי החברה]] אשר תהא הן נכונה והן בלתי [[טריוויאלי]]ת. מספר שנים מאוחר יותר, סמואלסון נענה לאתגר בהצביעו על תאוריית היתרון היחסי של ריקרדו: "שתאוריה זו נכונה לוגית - אין זו טענה שיש לטעון בפני מתמטיקאי; שתאוריה זו אינה טריוויאלית - על כך יעידו אלפי אנשים חשובים ואינטליגנטים אשר לא הגיעו לתובנה של התאוריה בעצמם, או לאמונה בה לאחר שהוסברה להם".