יצחק אייזיק הלוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שינוי תואר תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 13:
==קשריו עם גדולי דורו==
הרב הלוי עמד בקשר שוטף עם גדולי דורו. הוא התכתב עם רבים מהם, ומהתארים שכתבו עליו ניתן ללמוד על ההערכה שרחשו לו. בין השאר הוא עמד בקשר עם הרבנים: רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[ברסט ליטובסק|בריסק]], רבי [[אליעזר גורדון]] מ[[טלז]], האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי|חיים עוזר גרוז'ינסקי]]. גם רבה של [[יפו]] באותה העת, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], החליף עמו מכתבים.
בין התארים שהעונקו לו על ידי האישים הללו, ניתן למצוא: "הרב הגאון המפורסם לשם ולתהילה". "פאר הדור". "חכם הכולל, סיני ועוקר הרים". "כתרה של תורה". "חריף ובקי, איש האשכולות וכו', מלא תהילות". ועוד.
==השתתפותו בהקמת "[[אגודת ישראל]]"==
הרב הלוי היה אחד ממקימיה של תנועת [[אגודת ישראל]] ב[[אירופה]]. הוא סבר שעל הקהילות החרדיות שבארצות אירופה להתאגד במסגרת כללית עולמית, לשם שמירה משותפת על האינטרסים הדתיים שלהן. בשנת תרס"ו ([[1906]]) הוא החל להציע את רעיון ההתאגדות בפני רבנים ואישים שונים ברחבי אירופה. בין הרבנים הללו היו רבי [[חיים מבריסק|חיים]] מבריסק, רבי [[אליעזר רבינוביץ]] מ[[מינסק]] ורבי [[יעקב רוזנהיים]]. בדחיפתו ובעידודו קרם רעיון זה עור וגידים, ובמהלך השנים שלאחר מכן הוקמה תנועה עולמית זו.
==מאבקו בהשכלה==
הרב הלוי עסק רבות בנושאי [[השקפה]] ו[[אמונה]]. בנושאים אלו הוא נאבק עם ה[[משכילים]], אשר ניסו לגרום לסגירת ה[[תלמוד תורה|חדר]]ים - תלמודי התורה החרדיים ב[[מזרח אירופה]]. הוא פרסם שלושה מאמרים חריפים בעיתון [[הלבנון]] שהופיע בפריז ונפוץ גם ב[[רוסיה]]. כן פרסם גם מאמרים ב[[המליץ]]. הוא סיכל את מאמציהם של המשכילים להוציא לאור [[שולחן ערוך]] מחודש "מוגה ומתוקן".
חלק חשוב ממאבקו בהשכלה הייתה הוצאת הספרים "דורות הראשונים". ספריו אלו היוו תשובה תורנית מדעית לכמה מספריהם של המשכילים, מאסכולת [[חכמת ישראל]]. בין השאר הוא התפלמס עם מחקריהם של ההיסטוריונים הבאים: הרב [[יהדות קונסרבטיבית|הפוזיטיבי-היסטורי]] [[זכריה פרנקל]] וספריו "[[דרכי המשנה]]" ו"[[מבוא הירושלמי]]", [[נחמן קרוכמל]] וספרו "[[מורה נבוכי הזמן]]", [[צבי גרץ|היינריך (צבי) גרץ]] וספרו "[[דברי ימי ישראל]]" ו[[אייזיק הירש וייס]] וספרו "[[דור דור ודורשיו]]". אף עם החוקר [[שלמה יהודה רפפורט]] (שי"ר) הרבה הרב הלוי להתעמת. הרב הלוי הצביע על טעויות, לדעתו, בשיטת החקירה של המשכילים, ועל עובדת הסתמכותם על ספרי קודמיהם, כגון "[[סדר הדורות]]", ללא בדיקה וחקירה יסודיים. הרב הלוי אף האשים חלק מהחוקרים הללו בהטיה ובמגמתיות, מתוך רצון להשחיר את פניהם של חכמי ישראל התנאים והאמוראים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3086&pgnum=247 הרב ד"ר יחיאל יעקב וויינברג, לחקר המשנה, בתוך ד״ר שמעון ברנשטיין וד״ר גרשון א. חורגין, '''ספר יובל לכבוד הרב שמואל קלמן מירסקי''', ניו יורק תשי"ח, עמוד 233]}}. הוא עצמו לא הסתיר את מגמתו ההפוכה, להאיר את דמותם באור חיובי, דבר שגרר ביקורת מקצועית כלפיו, מפי אנשי אקדמיה ומחקר. גם שיטת מחקרו הייחודית
==ספריו==
שורה 29:
את ספרי "דורות הראשונים" הוא הוציא שלא לפי הסדר הכרונולוגי, אלא לפי מה שראה כנחוץ יותר. ראשונה יצא לאור החלק השלישי של ספרו על תקופת ה[[סבוראים]] וה[[גאונים]] - פרסבורג תרנ"ז (1897). לאחר כמה שנים הוציא את החלק השני, על סוף תקופת ה[[תנאים]] וחיבור ה[[משנה]], ועל תקופת ה[[אמוראים]] וה[[תלמוד]] - פרנקפורט תרס"א (1901). החלק הראשון של ספרו הופיע מאוחר יותר, והוא נחלק לשני כרכים - הראשון - מסוף ימי ה[[חשמונאים]] ועד [[תקופת הנציבות]], והשני - מאחר ה[[חורבן בית שני|חורבן]] עד חתימת ה[[משנה]] - [[פרנקפורט]] תרע"ח (1918). לאחר מותו הודפסו מ[[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] חלקים נוספים: על תקופת ה[[מקרא]] (הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תרצ"ט (1939)), ועל התקופה האחרונה של [[הבית השני]] (הוצאת "נצח" - [[בני ברק]] תשכ"ד (1964)).
הרב הלוי פרסם גם מאמרים במחקר היסטורי, שהתפרסמו בכתב העת [[ישורון (פרנקפורט)|ישורון]] שיצא לאור בפרנקפורט, ובכתב העת [[בן עמי (כתב עת)|בן עמי]] של [[יהודה לייב קנטור]].
בחיבוריו עוסק הרב הלוי בשאלות היסטוריות כבדות משקל: האם יש יסוד לתאוריה ה[[דויטרונומיזם|דויטרונומיסטית]], המאחרת כתיבת חלקים מן התורה לראשית ימי הבית השני? מתי נתקנו [[תקנת חכמים|תקנות חז"ל]]? מתי הוחל בחיבור המשנה ועל ידי מי? מי היו ה[[צדוקים]] וה[[בייתוסים]]? האם ניתן לסמוך על [[יוספוס פלאוויוס]]? האם קדם מרד יהודי לחורבן הבית? מהי חתימת המשנה? כיצד נערך התלמוד? מי היו [[רבנן סבוראי]]? ועוד.
מלבד ספריו אלו עסק הרב הלוי גם בכתיבה הלכתית, והוא חיבר ספר בשם "[[בתים לבדים]]" על ענייני ספיקות.
ספר נוסף שכתב הרב הלוי, הוא חידושים על [[מסכת חולין]]. ספר זה לא נדפס מחוסר אמצעים.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1847|מספר שנים=67}}
|